שלום רב!! ישנה שאלה בה אני מתחבט הרבה זמן והיא בנוגע ליחסיי אישות בין איש לאשתו כאשר האשה הינה מעוברת משמע שמייחסים אלו לא יכול טכנית להיווצר ולד חדש,ולכן נאמר שמטרתם היא קירוב בין הזוג גם בימי ההריון,השאלה היא מה ניתן לעשות כאשר בני הזוג לא מקיימים יחסיי אישות זמן רב עקב אי רצון האשה בגלל הריונה(חולשות, חוסר חשק וכד')והגבר מרגיש שהוא צריך לכך גם מבחינה רפואית(הצטברות זרע,ויצר טבעי..) והאם זרע שנפלט בין ברצון מהסיבה לעיל,ובין שלא מרצון נחשב להוצאת זרע לבטלה, שהרי בין כה וכה עקב מצב האשה זרע זה אינו בר קיימא בתודה מראש….
בנתוני השאלה, פליטת זרע שלא מרצון איננה נחשבת להשחתת זרע.
שלום, ארצה לדעת, לצורך עבודה שעליי להכין, מהו מעמדו של העובר במשפט העברי (כלומר, האם עובר נקרא נפש או לא)? אשמח לקבל מקורות בענין –
מחבל ירה ופצע יהודי,והמשיך לכייוון ירושלים.עמד שם רופא.2 אפשרויות לפניו,לטפל בפצוע השותת דם ולהציל את חייו,או לרדוף אחרי המחבל שעלול להתפוצץ במקום ציבורי ולהרוג רבים.לא
אני נשואה קרוב לשנה, ועדיין לא נכנסתי להריון. אני מתארת לעצמי שכנראה עדיין לא הגיע הזמן, ושאם ה' עדיין לא זיכה אותי, יש לכך סיבה
