שיבוט בני אדם לשם פריה ורביה
האם מותר לשבט בני אדם למרות כל הסיכונים והבעיות אם זו הדרך היחידה בשביל בן-אדם להביא ילד לעולם ולקיים מצוות פרו ורבו?
שלום!
הייתי שמח לדעת חוות דעתכם, שאלה שאקווה שלא תהייה מעשית לעולם, אולם בשל מצבי המדרדר עולה חלילה שכן להיות כזו.
– מי שנולד עם הפוספאדיאס חמור, ועבר כמה ניתוחים לתיקון. למיטב הבנתי נחשב כות שפכה בלי הניתוח, אך בידי שמיים "סריס חמה" ומותר לבוא בקהל.
– לאחר הניתוח נחשב בריא בכל מקרה.
-אך כעת שוב ניזוק, ונפגע השופכה ע"י סיבוכי טיפול רפואי (צורך תמידי בהרחבת השופכה המשוחזרת, שלבסוף פגע בה קשות)
זו השאלה:
האם במצב שבו נוצר פתח בשופכה ע"י טיפול כנ"ל, נחשב האדם כרות שפכה האסור בקהל כי זה "בידי אדם" או שהכל נחשב כהמשך הפגיעה מלידה, ו"בידי שמיים" ומותר?
ומה הדין למי שב"ה כבר נשוי?
תודה רבה!
אנא אל תפרסמו בפומבי את שאלתי זו. תודה!
א. מי שיש לו היפוספדיאס מולד איננו כרות שפכה, כפי שכתב הבן איש חי בשו"ת רב פעלים, שהבאתיו במאמר שצויין בתשובתי הקודמת (#6195).
ב. לגבי פגיעה בניתוח – ברוב הגדול של המקרים לא יהיה כאן חשש לכרות שופכה ואין שום חשש כלל.
באותם מקרים נדירים בהם יש ספק, גם אז להלכה אין איסור לבוא בקהל מאחר ואנו סומכים על מה שכתב החת"ם סופר בשם הסמ"ג, כי כל מה שנגרם ע"י טיפול רפואי אין בו משום כרות שפכה.
האם מותר לשבט בני אדם למרות כל הסיכונים והבעיות אם זו הדרך היחידה בשביל בן-אדם להביא ילד לעולם ולקיים מצוות פרו ורבו?
לאשתי כרתו את הרחם לפני כשנתיים וחצי נשאלנו ע"י הרופא האם אנו מעונינים שיהיו טיפות דם כל חודש וענינו בשלילה לאחר זמן של מס' חודשים
א.ג.נ אני סטודנטית ואני כותבת עבודה בנושא הפלות. אשמח לקבל חומר לגבי התהליך עצמו, מדיניות ההפלות וכן על הפלות בראי ההלכה. בתודה מראש, .