שלום רב אני סובלת מילדות מבעיות של בררנות יתר באכילה. שמעתי כי ישנן דרכים לטפל בנושא דרך היפנוזה (לנסות ולשנות את ההרגלים הללו). האם ישנו סיכון בטיפול שכזה והאם ישנה מניעה הלכתית לעשות זאת ? תודה
א. לגבי הסיכון בטיפול היפנוטי – ראוי להתיעץ עם הרופא המטפל.
ב. מבחינה הלכתית כבר פסקו הפוסקים שאין איסור הלכתי בטיפול היפנוטי כל עוד המהפנט לא גורם למהופנט המטופל לעבור עבירות או לזלזל באיסורים.
ג. להלן דברי הנשמת אברהם (כרך ב' יו"ד ס' קעט, סוף ס"ק א) בשם הגרמ"פ פינשטיין באגרות משה יו"ד חלק ג', סי' מד:
———————
ולגבי טיפול בהיפנאטיזם, כותב האג"מ: שלא הוא ולא הגרי"א הענקין שליט"א רואים בזה איסור כי אין בזה כשוף, אלא שיש כח לאיזה אנשים להשפיע על אנשים חלושי העצבים. אך יש לחוש אם הרופא העושה זה הוא חשוד לעבור על איסורי תורה שמא יאמר לו לעשות דבר איסור, ולא יחשב אונס כיון דהביא עצמו לידי כך. ואם אין לחוש לזה כגון ברופא שהוא שומר תורה או באופן אחר שאין לחוש לאיסורין ולבטול מצות, אין בזה איסור. ואפילו לחולה שאין בו סכנה מותר, ואין בזה חשש זלזול בגופו דהוה כלא אפשר שמותר לזלזל בעצמו ולהתבזות כדאיתא בסנהדרין כו ע"ב, עכ"ד.
———————
ניתן לראות את הנשמת אברהם בלינק הבא: https://www.medethics.org.il/articles/NA/NishmatAvraham.YD.179.asp
I am a medical student in Israel and in a few weeks we will be starting dissections on bodies for anatomy class. I was told
נשאלתי מאת רופא על האפשרות להשתמש בכתובת קעקע לניתוח שיחזורי בפרט לצבוע השד אחרי ניתוח לסרטן, וכדומה. ראיתי כמה תשובות שנוטות לקולא להאשה להשתמש בניתוח
בס"ד היכן מצינו בהלכה מקור או אסמכתא לכך שאסיר החבוש בבית האסורים דינו כחולה שאין בו סכנה לעניין הלכות שבת תודה רבה וסליחה על הטירחה
