הליכון Hart Walker בשבת (המשך לשאלה 359)

א. אדם שמסוגל ללכת בכוחות עצמו, גם אם יכולת ההליכה שלו מוגבלת – הוא מוגדר "כחי נושא את עצמו" ומן התורה אין איסור לטלטל אותו ברשות הרבים. ב. כל מקום שמותר לטלטל את האדם עצמו מותר מן התורה גם לטלטל אותו בעגלה או כסא גלגלים משום שהעגלה בטלה לגבי האדם, אלא שחיבים להקפיד להוציא מהעגלה דברים אחרים, (אלא אם הם נועדו למצבי פיקוח נפש). ראה שמירת שבת כהילכתה, חלק א' פרק יח, סעיף נא. ג. ברשות הרבים אסור לטלטל על כסא הגלגלים את ההליכון ולכן יש לדאוג להליכון נוסף שישאר בבית הכנסת מערב שבת. ד. אף שאין איסור תורה בטלטול אדם במטה או בכסא, קיים על כך איסור דרבנן. (משנה שבת צג,ב, שהנושא את החי במטה פטור אף על המיטה, ולפי כללי הש"ס פטור פירושו שפטור מן התורה ואסור מדרבנן. ועיין גם במשנה שבת קכח, ב, ובראשונים שם.) ה. מבחינה מעשית הרב משה פיינשטיין מתיר אמירה לגוי כדי לטלטל נכה בכסא גלגלים לשמחה משפחתית. כמו כן הרב פיינטין מתיר לנכה עצמו להניע בידיו את כסא הגלגלים, כי הכסא נחשב אז כרגליו של הנכה. (שו"ת אגרות משה, אורח חיים ד' תשובה צ'). ו. אם לא ניתן להיעזר בגוי – ההיתר לבצע את דחיפת הכסא על ידי יהודי מותנה בכך שלהשתתפות הנכה בשמחה המשפחתית יש השפעה ממשית על המשך שיקומו. במקרה כזה ההשתתפות מוגדרת גם כחלק מהטיפול הרפואי במחלתו, וטיפול רפואי בחולה שאין בו סכנה יכולה להתיר איסורי דרבנן.