הלכות מניקה ומעוברת בצום

ראיתי המון תשובות בנידון ויצאתי מבובל: לגבי מעוברת – ראיתי את מאמרו של הרב ד"ר הלפרין שמורה רק בחודש תשיעי היתר, וכן כתוב בנשמת אברהם. העניין הוא שישנם הרבה רבנים שפוסקים אחרת, ושמעתי גם על עדויות של רופאים שאומרים שכל מעוברת נפגעת בכיווץ הרחם בעת צום וכן שהסיכון הוא גם בחודשים שביעי שמיני, האם לאור כך שיש מומחים אחרים הגם שלא חקרו סטטיסטית אלא ראו מציאותית במקומם אין מקום לקבל את פסיקת השו"ע שבמקרה בו מומחים נחלקים, אפילו שניים מול מאה-יש להקשיב לשניים? מיניקות – ברור (וכך עולה במאמרה של אורלי שפי) שישנה השפעה של הצום על תפוקת החלב, אם כן משוע לא להתיר למיניקה שלא משתמשת בתחליפי חלב שלא לצום על מנת שלמחרת יהיה לה חלב? אשמח אם תשיבו במהירות

אשמח לקבל הסכמה מהרב על הסיכום שאביא להלן עפ"י דבריו – האם סיכמתי נכון או שמא לא כדי שלא אטעה בהלכה.

הדיון הוא אך ורק על מעוברות בהריון רגיל ללא סיבוכים ודימומים וללא הפלות ברקע!

א. ביום כיפור: מעוברת, למעט חודש תשיעי צריכה לצום, וזאת כיוון שאין בכך סיכון. כל רופא שאומר שיש סיכון צריך להביא הוכחות לכך, כיוון שהמחקר מראה אחרת. במקרים רבים רופאים מסתמכים על חששות וכאבי בטן ולא על נתונים עובדתיים. כמו כן ראות עיניים של רב אינה ראיה, שהרי כמו שהוא ראה הפלות אחרי צום, כך ראינו הפלות גם אחרי ארוחת בוקר וכדומה ואין הוכחה מדעית לבעייה עקב הצום דווקא.

אם היה רופא שהיה מוכיח שהמציאות היא שונה (לא על סמך מחשבה, אלא על סמך ראיות!) אזי היה תקף דין השו"ע בתרי"ח על מחלוקת בין בקיאים שיש ללכת עפ"י המיקל, אך זה לא המצב היום!

ב. בתשעה באב: יש להקל יותר ובמקרים רבים ניתן לסמוך על דברי הגר"י פישר ועוד (דרך אגב – גם הרב דיכובסקי פוסק כך) ולהקל למעוברת.

ג. הנחייה כללית: מעוברת שיודעת שהיא עומדת להקיא אם לא תאכל, ביום כיפור תתחיל בשתייה בשיעורין כל 5 דקות. – כדי למנוע מצב מאוחר יותר בו תצטרך לשתות יותר מכשיעור.

בט' באב במקרה כזה, היא רשאית לשתות ללא שיעורין ברגע שהיא מרגישה את הבחילה.