זהות מינית
שלום רב דודתי היא קרדיולוגית וספרה לי שבדקו גבר עקר שבא לבי"ח ובבדיקות גילו שיש לו התהוות פנימית של רחם, לזכרוני. הם מסתירים מידע זה
שלום רב,
הנני מסטרנטית
הנני כותבת עבודת סמינריון בנושא המתת חסד מנקודת מבט הלכתית, נושא מעניין ומרתק הטומן בחובו כל כך הרבה רבדים ודעות מעניינות.
כמובן שיש הרבה מידע נרחב לגבי הסקירה ההלכתית (במהלך אלפי שנות ההיסטוריה היהודית, מהתנ"ך, דרך חז"ל והוגי ימי הביניים, ועד התקופה המודרנית) אך מה שמרתק אותי כיום הוא תפיסתו של העולם הדתי בימנו אנו.
לאור קריאת הספרות הרלוונטית בנושא (מאמרים אקדמיים וספרים), העליתי את שאלת המחקר האם חלה רפורמה כלשהיא בהיבט ההלכתי כלפיי סוגיית המתת חסד במהלך 2 העשורים האחרונים ?
האם צעדה ההלכה במקביל להתקדמות הטכנולוגית בת ימנו בה הרפואה מצאה מזור ופתרונות טכנולוגיים חדשים להארכת חיי אדם ?
מנסה לדלות קצה חוט ולמצוא ביסוס לכך מהפוסקים של ימינו.
האם אוכל לקבל את התייחסותכם לשאלת המחקר האם חלה רפורמה בנושא המתת חסד ב-2 העשורים האחרונים ?
מודה מראש על כל תשובה או מחשבה.
בברכה,
ד
בנושא זה עמדת ההלכה היא גם הגיונית וגם עקבית, ומה שהתרחש בעשורים האחרונים הוא התקרבות של מוסכמות האתיקה הרפואית לעמדת ההלכה.
מאז ומעולם ההלכה היהודית מבדילה בין המתת חסד ("רצח מתוך רחמים") שהיא אסורה למעשה, לבין המנעות מטיפול מאריך חיים, שעשויה להיות מותרת במצבי סבל מסויימים. בשני העשורים האחרונים עמדת האתיקה הרפואית שבעבר שללה לחלוטין הימנעות מטיפול מאריך חיים, התקרבה לעקרונות ההלכתיים המתירים זאת במקרי סבל קשה.
ראי למשל את מאמרו של פרופ' אברהם שטיינברג הבסיס ההלכתי להצעת חוק "החולה הנוטה למות", רפואה והלכה: הלכה למעשה, עמ' 476-488 (2006); אסיא עא-עב, עמ' 25-39 (2003), ובמקורות המצוינים שם. כמו כן ראי מה שהביא הרב אברהם פרבשטיין (ראש ישיבת חברון) בשם החזון איש באסיא עז-עח (תשס"ו) עמ' 37. כדאי לעיין גם באנצקלופדיה ההלכתית-רפואית (מהדורת תשס"ו) כרך ה' ערך נוטה למות".
שלום רב דודתי היא קרדיולוגית וספרה לי שבדקו גבר עקר שבא לבי"ח ובבדיקות גילו שיש לו התהוות פנימית של רחם, לזכרוני. הם מסתירים מידע זה
אשמח לשמוע את דעתכם בשאלה האם טבעת נובריג חוצצת?טבעת נוברינג מפרישה הורמונים למניעת הריון. האשה מחדירה אותה ללא צורך ברופא. הטבעת נשארת כשלושה שבועות, ואז
שלום. אני תלמידה בכיתה ט' ואני עושה עבודה בביולוגיה בתחום הגנטיקה. ברצוני לדעת מהי עמדת ההלכה בנו' לאפשר אבחון גנטי תרום השרשתי לאם נשאית לגן
לגבי כריתה מניעתית של השחלות במשפחות בסיכון גבוה בתסמונת של שחלה תורשתית או אצל נשים נשאיות לאחד המוטציות הידועות BRCA 1 או 2 בסיכון יתר