טיפולי שיאצו בבן המין השני
בסייעתא דשמייא אני בעז"ה רוצה ללמוד בשנה הבאה טיפולים טבעיים (שיאצו, רפלקסולוגיה וכו'..) ואני יודעת שבהתחלת חיי המקצועיים בטח אני אצטרך לעבוד בקופת חולים. השאלה
שלום רב!
שמי רחל, ואני אחות מוסמכת העובדת בבית חולים בישראל. לפני מספר ימים אירע מקרה במחלקתי, אשר חברותיי ואני חלוקות אודות נכונות פתרון הבעיה שהתעוררה. מדובר בחולה קשישה, אשר מונשמת זמן רב, (כחודשיים ימים), בעקבות אוטם מוחי נרחב שעברה. המטופלת מחוסרת הכרה מרגע אשפוזה, עם חום גבוה – המוגדר כ"חום מרכזי" – ללא עדות לזיהום בתרביות דם רבות שנלקחו. המטופלת אינה מגיבה כלל לקריאה, לנוכחות בני משפחתה וכו'. למטופלת פצעי לחץ בארבעת גפיה, עימם הגיעה לאשפוז. המשפחה הביעה מס' פעמים רצונה – שנפסיק את הטיפול בה לאור מצבה הקשה.
לפני מס' ימים, במהלך טיפול סיעודי הוזז הטובוס ממקומו, ללא כוונה, והיה צורך להחליפו. באותה נקודת זמן התגלה חוסר תמימות דעים בין הרופאה, שביקשה להניח לחולה במידה ולא תצליח לנשום בכוחות עצמה
ולא לחדש את הטובוס.(זאת לאחר שנסיון ראשון להכנסת הטובוס מחדש – כשל). האחות חשה כי מעשה זה לא יהיה נכון, מבחינה מצפונית והלכתית לדבריה, מכיוון שמצב חדש זה, ללא טובוס, "נכפה" על המטופלת ע"י "גורם חיצוני", ולא תלוי במצבה הגופני או ב"החלטת גורם עליון שהנה הגיע זמנה לעבור מן העולם". חלק מן האחים/ות סברו כי במידה ולא היה נעשה נסיון נוסף להנשמה ע"י מרדים, (שהוזמן בהמשך), המטופלת הייתה מנסה לנשום בכוחות עצמה, ובמידה ולא הייתה מצליחה – הייתה עוברת מן העולם לעולם שכולו טוב, ללא כל סבל ומכאוב. כך גם משפחתה הייתה סוגרת מעגל.
אודה לתשובתכם המהירה, מהו ההיבט הנכון מבחינת ההלכה, המשפט והאתיקה הרפואית. במידה והחולה לא הייתה מונשמת שוב, האם הדבר היה שווה ערך להמתת חסד??.
ברמה העקרונית לגבי ההבדל בין אי חיבור למנשם לבין ניתוק ממנשם ראו:
(ALS(סעיפים 1-4 עוסקים בחולי
1."טיפול בחולה בניגוד לרצונו" פרופ' א.ס. אברהם, אסיא נט-ס עמ' 58-60.
2. "מניעת טיפול בחולה והמתת חסד – המשותף והשונה בין פסק הלכה והכרעת השופט" ד"ר מרדכי הלפרין, אסיא נט-ס עמ' 61-65.
3. "חולה המבקש לא להתחבר למכשיר הנשמה" הרב ישראל מאיר לאו, אסיא נט-ס עמ' 66-69. לצפיה במאמר לחץ כאן.
4. "בקשת חולה להימנע מהנשמה מלאכותית: בנימין אייל נ. מנידת ישראל ואח' – פסק דין" השופט א' גורן, אסיא נט-ס עמ' 70-83. לצפיה במאמר לחץ כאן. ובמקורות המובאים שם.
5. ברקע לועדת שטינברג מאתר משרד הבריאות. אסיא סט-ע "דו"ח הועדה הציבורית לענייני החולה הנוטה למות" פרופ' אברהם שטינברג, עמ' 5-23.
אסיא סט-ע "הצעת חוק: החולה הנוטה למות, התשס"ב-2002 עם הערות והארות" חברי ועדת שטינברג, עמ' 24-58. .
ובמיוחד באסיא עא-עב "הבסיס ההלכתי להצעת חוק 'החולה הנוטה למות'" פרופ' אברהם שטינברג, עמ' 25-39
בסייעתא דשמייא אני בעז"ה רוצה ללמוד בשנה הבאה טיפולים טבעיים (שיאצו, רפלקסולוגיה וכו'..) ואני יודעת שבהתחלת חיי המקצועיים בטח אני אצטרך לעבוד בקופת חולים. השאלה
שלום רב! ברצוני להתחיל ללמוד "אוסטיאופטיה" (רפואה אלטרנטיבית/טבעית) והטיפול באנשים חייב במגע. אני לא יודע אם אמצא אח"כ עבודה לטיפול לגברים בלבד. האם יש היתר
האם במקרי קיצון של עובר פגוע בצורה קשה ומורכבת מאוד, יש היתר הלכתי לא להאריך את חייו של העובר ולמנוע ממנו טיפול בחדר לידה מיד
לרב שלום וברכה ברצוננו לדעת האם לבעל מותר להיות נוכח בחדר הלידה בזמן הלידה. עד איזה שלב מותר לו עדיין לגעת באשה האם יש איסור