דימום עם התקן
לכבוד הרב, שלום אני בת 43, עם 4 בנות ומחזור שמופיע בצורה סדירה ונמשך 6 – 7 ימים. (ביתי הבכורה היא ילדה עם תסמונת דאון.
שלום רב
הנני רווקה בת 41. בחורה תורנית המבקשת לחיות על פי תורה והלכה.
לצערי לא זכיתי להקים בית בישראל.
שאלתי בעניין הריון בהפרייה חוץ גופית מתרומת זרע, ביחס לגילי המתקדם.
מה דעת ההלכה בנושא?
ברור לי כי אין זה לכתחילה, אינני מבקשת לחולל מהפיכה פמניסטית כלשהי. כל בקשתי היא לזכות בע"ה באימהות.
מאמציי בנושא השידוכין לא נשאו פרי עד כה (במישור הנגלה), יחד עם זאת אני מבקשת להרות בכשרות.
מה המלצתכם? האם ניתן לעשות הפרייה ובהסתמך על היתרים של רבנים מוכרים וברי אוריין?
אם כן באיזה אופן? דרך קופ"ח או שזה רק באופן פרטי?
תודות חמות
ל.ב.
מדובר בשאלה חשובה וקשה ביותר.
מצד אחד הכמיהה לאימהות, אחת הכמיהות העזות ביותר בחיי אם, ומצד שני הסיכון לפריצת המסגרת המשפחתית, שהיא, לכל הדעות, המסגרת המועדפת על ידי ההלכה.
משום כך לא ניתן לענות לשאלה זו באופן כללי.
דיון הלכתי מפורט יותר ראי נא באסיא עז-עח במאמרי הזרעה לאחר המוות – איסור והיתר, עמ' 113-123, ובאסיא פז-פח, במאמרו של הרב יועזר אריאל, "הזרעה מלאכותית לפנויות", עמ' 103-116.
הערה:
חשוב לדעת שלכל הדעות אסור להשתמש בתרומת זרע אנונימית, מאחר ועל פי ההלכה אסוא לייצר צאצא שיש לו אב ולא ידוע מיהו אותו אב, גזירה שמא ישא את אחותו מאביו.
לכבוד הרב, שלום אני בת 43, עם 4 בנות ומחזור שמופיע בצורה סדירה ונמשך 6 – 7 ימים. (ביתי הבכורה היא ילדה עם תסמונת דאון.
שלום רב, ברצוני לדעת האם יש לברך הגומל אחרי ניתוח מניעתי. המקרה המדובר הוא ניתוח להוצאת השחלות, וניתוח שני (לא בוצע באותו הזמן) של כריתת
שלום, עקב מחלת קרוהן (11 שנים) שלא הגיבה לתרופות המקובלות הומלץ לי טיפול במטוטרקסט בשילוב רמיקייד. נאמר לי על ידי הרופא שלא להכנס להריון עקב
שלום, אבי מאושפז לסירוגין בגלל דלקת ריאות שאיפתית מלפני כשלושה שבועות. הוא לאחר החייאה, ומצוי בהנשמה, פעם שנייה, באמצעות טובוס, כשהמספרים מורים שרק המכונה "נושמת",