אני כבת 35 ועדין רווקה. אני חוששת שאם אמתין יותר מידי זמן, אפספס את האפשרות שלי ללדת. רציתי לדעת אם יש מניעה שאלד לבד באמצעות הפרייה מלאכותית? האם ישנם דברים שעלי להקפיד בולשים לב בכדי שהדבר יעשה על פי ההלכה? אבקש מאד שתענו לי על שאלתי בכבוד רב
מדובר בשאלה חשובה וקשה ביותר.
מצד אחד הכמיהה לאימהות, אחת הכמיהות העזות ביותר בחיי אם, ומצד שני הסיכון לפריצת המסגרת המשפחתית, שהיא, לכל הדעות, המסגרת המועדפת על ידי ההלכה.
משום כך לא ניתן לענות לשאלה זו באופן כללי.
דיון הלכתי בשאלתך יפורסם בעז"ה בחוברת אסיא עז-עח שאמורה לצאת לאור בחודשים הקרובים.
אך מי שחשובה לו השאלה באופן מעשי, מן הראוי שיפנה באופן אישי לרב פוסק מובהק.
הערה:
חשוב לדעת שלכל הדעות אסור להשתמש בתרומת זרע אנונימית, מאחר ועל פי ההלכה אסוא לייצר צאצא שיש לו אב ולא ידוע מיהו אותו אב, גזירה שמא ישא את אחותו מאביו.
שלום רב, 1. אני בוגר הפקטולה למשפטים במכללת נתניה, ועורך עבודת סמינריון בנושא "פרקטיקה רפואית מקובלת בהלכה העברית מול המשפט הישראל". 2. בד בבד, גיליתי
שלום. לא הכי יודעת אם זה המקום אבל יש לי בעיה ביחסי המין עם בעלי, אנחנו נשואים כבר 9 חושים ולא מצליחים לקיים חדירה. אובחנתי
מה המקור של הוספת שבעה נקיים? האם זה נכון שנשים קיבלו על עצמן? האם דבר כל כך משמעותי בחיי הזוגיות מתקבל בכזאת קלות,רק בגלל שנשים
