סיכון הרופא בהדבקות במחלות
האם מותר לרופא להסתכן בהדבקות במחלה (כמו אידס, צהבת וכו') על מנת לרפא ולהציל חיים?
בס"ד
רב ד"ר הלפרין שלום!
בימים אלו אנו חוקר קצת לעומק את נושא ה"הרגשה" האבודה של נשות ישראל בזמן קבלת הווסת.
אודה לכבודו אם יוכל לענות על שאלותיי.
1)האם ידוע לך מהו המצב הטבעי בפתח צוואר הרחם? האם הצוואר פתוח תמיד ברמה מסוימת ומה שמונע יציאת הדם הוא הריר החוסם את הפתח, או שהריר אף פעם לא חוסם זיבת דם, אלא כל עוד רירית הרחם לא מתחילה להתקלף- לא יצא שום דם מהרחם.
2)האם ברגע שהאישה אמורה להרגיש את פתיחת המקור, הפתח של צוואר הרחם מתרחב יותר ונשאר כך כל משך הדימום? או שרוחב הפתח לא משתנה, אך הרחם מתחיל בהתכווצויות להוצאת הרירית, וזאת אולי ההרגשה המתוארת בחז"ל- "זעזוע הגוף"?
3)לא קשור לצד הרפואי, אך אשמח לשמוע את דעתך: מובן לכולם, שכיום כל מצב בו האישה נטמאת, היא חייבת להתייחס לכך כטומאת "זבה גדולה" ולספור שבעה נקיים לאחר הפסק בטהרה. ועל הלכה זאת נאמר שקיבלוה עליהם כהלכה פסוקה ואין להקל בה כלל ועיקר. אך לא מובן כלל הניסוח של חומרת בנות ישראל. מתי מתרחשת מציאות כזאת של "אפילו רואה טיפת דם כחרדל" – שמחמירה לטמא את עצמה. משמע שהייתה הוא אמינא לטהר, או לכל הפחות להתייחס לטיפת דם פחות מחומרת שבעה נקיים, אך בכל זאת בנות ישראל החמירו על עצמן. ולהלן ברור הבעיה:
אם ראתה בהרגשה טיפת דם, בין בבשרה בין בבגדה בין על עד בדיקה – הרי היא טמאה מדאורייתא ואין כלל מקום לחומרה של בנות ישראל.
4) ואם ראתה שלא בהרגשה טיפת דם, בין בבגדה בין בבשרה (לפחות לרוב השיטות) – הרי זה כתם, ובכתם פחות מגריס אין לטמא כלל, ואם בנות ישראל החליטו לטמא עצמן, ונאמר בגמרא שהיא הלכה פסוקה, כיצד הגמרא סותרת את עצמה וכותבת להקל ועפ"י זה כל הפוסקים כתבו לטהר הלכה ולמעשה?( ואף לשיטת הסד"ט ודעימיה, הסוברים שחכמים טיהרו כתם פחות מגריס ועוד רק אם באמת יש סיכוי למאכולת, הרי חומרת בנות ישראל מבטלת את כל קולת כתמים המפורשת בגמרא)
ואם תאמר שמדובר בראיית טיפת דם על עד בדיקה פנימית – הרי הגמ' כתבה בפרוש את הסיבה לטמא, משום "דלמא ארגשה ולאו אדעתה", ולהרבה פוסקים זה ספק דאורייתא, ואין כאן עניין ל"חומרה" של בנות ישראל, אלא איסור מן הדין.
5) מה שכן מובן היא החומרה לשבת שבעה נקיים, אך לא מובנת ההדגשה של אפילו טיפת דם.
האם מותר לרופא להסתכן בהדבקות במחלה (כמו אידס, צהבת וכו') על מנת לרפא ולהציל חיים?
שלום, אני סטאז`רית דתיה ורציתי לדעת לגבי קבלת תשלום על תורנות בשבת (זה נרשם בתלוש כתורנות בודדת ולא נבלע בס"כ המשכורת) , וכן מה לגבי
שלום רב! אני מתעניין בלימודי מדעי-התזונה. הבעיה- היצע העבודה לדיאטנים הוא בעיקר במרפאות ובתי חולים מה שיכול להוות לי בעיה בתור כהן. האם יש היתר
הנה שאלתי לרב פרופסור שטיינברג אני ישראלי שעובד וחי במזרח הרחוק. ברצוני לברר עניין שעלה אחרי שקראתי את מאמרו של הרב שטיינברג בנושא "יד" –