פיצול אישיות
מהי התופעה של פיצול אישיות ואיך היהדות מתיחסת אליה ? מה הדרך שהיהדות מציעה לרפא אותה ? האם זו מחלה של שנות העשרים או שידוע
בס"ד
רב ד"ר הלפרין שלום!
בימים אלו אנו חוקר קצת לעומק את נושא ה"הרגשה" האבודה של נשות ישראל בזמן קבלת הווסת.
אודה לכבודו אם יוכל לענות על שאלותיי.
1)האם ידוע לך מהו המצב הטבעי בפתח צוואר הרחם? האם הצוואר פתוח תמיד ברמה מסוימת ומה שמונע יציאת הדם הוא הריר החוסם את הפתח, או שהריר אף פעם לא חוסם זיבת דם, אלא כל עוד רירית הרחם לא מתחילה להתקלף- לא יצא שום דם מהרחם.
2)האם ברגע שהאישה אמורה להרגיש את פתיחת המקור, הפתח של צוואר הרחם מתרחב יותר ונשאר כך כל משך הדימום? או שרוחב הפתח לא משתנה, אך הרחם מתחיל בהתכווצויות להוצאת הרירית, וזאת אולי ההרגשה המתוארת בחז"ל- "זעזוע הגוף"?
3)לא קשור לצד הרפואי, אך אשמח לשמוע את דעתך: מובן לכולם, שכיום כל מצב בו האישה נטמאת, היא חייבת להתייחס לכך כטומאת "זבה גדולה" ולספור שבעה נקיים לאחר הפסק בטהרה. ועל הלכה זאת נאמר שקיבלוה עליהם כהלכה פסוקה ואין להקל בה כלל ועיקר. אך לא מובן כלל הניסוח של חומרת בנות ישראל. מתי מתרחשת מציאות כזאת של "אפילו רואה טיפת דם כחרדל" – שמחמירה לטמא את עצמה. משמע שהייתה הוא אמינא לטהר, או לכל הפחות להתייחס לטיפת דם פחות מחומרת שבעה נקיים, אך בכל זאת בנות ישראל החמירו על עצמן. ולהלן ברור הבעיה:
אם ראתה בהרגשה טיפת דם, בין בבשרה בין בבגדה בין על עד בדיקה – הרי היא טמאה מדאורייתא ואין כלל מקום לחומרה של בנות ישראל.
4) ואם ראתה שלא בהרגשה טיפת דם, בין בבגדה בין בבשרה (לפחות לרוב השיטות) – הרי זה כתם, ובכתם פחות מגריס אין לטמא כלל, ואם בנות ישראל החליטו לטמא עצמן, ונאמר בגמרא שהיא הלכה פסוקה, כיצד הגמרא סותרת את עצמה וכותבת להקל ועפ"י זה כל הפוסקים כתבו לטהר הלכה ולמעשה?( ואף לשיטת הסד"ט ודעימיה, הסוברים שחכמים טיהרו כתם פחות מגריס ועוד רק אם באמת יש סיכוי למאכולת, הרי חומרת בנות ישראל מבטלת את כל קולת כתמים המפורשת בגמרא)
ואם תאמר שמדובר בראיית טיפת דם על עד בדיקה פנימית – הרי הגמ' כתבה בפרוש את הסיבה לטמא, משום "דלמא ארגשה ולאו אדעתה", ולהרבה פוסקים זה ספק דאורייתא, ואין כאן עניין ל"חומרה" של בנות ישראל, אלא איסור מן הדין.
5) מה שכן מובן היא החומרה לשבת שבעה נקיים, אך לא מובנת ההדגשה של אפילו טיפת דם.
מהי התופעה של פיצול אישיות ואיך היהדות מתיחסת אליה ? מה הדרך שהיהדות מציעה לרפא אותה ? האם זו מחלה של שנות העשרים או שידוע
1. מתי צריכה להעשות על ידי הבדיקה האחרונה הקרויה "הפסק טהרה" על מנת שאוכל להתחיל לספור 7 נקיים ממנה ? אני שואלת משום שלדוגמא בפעם
ראשית, תודה על תשובתכם לשאלתי (מכון שלזינגר. בקשתם הבהרות נוספות. האם גם לגבי תרומת ביצית קיים החשש של ממזרות? אם כן האם אתם מציעים לי
Shalom, Masjalomchem? I really obtained very good memories and a lot of useful information from my stay in your Institute. Nice to have contacts afterwards with