הרגשה בתחילת מחזור

א.  כידוע, אין הסכמה בין הפוסקים על איזו הרגשה בדיוק דברו חז"ל. יש שלמדו שמדובר בהרגשת זיבת דבר לח, יש שלמדו שמדובר בהרגשת פתיחת צואר הרחם וכדומה.
ב. קיים ויכוח גדול בין הפוסקים אם ההרגשה היא סיבת האיסור, כלומר תנאי הכרחי הנדרש ע"י התורה כדי שיווצר מצב של איסור נידה או שהיא סימן בלבד (סימן למה – ראה להלן)
ג. כפי שרבים כתבו, הפשט הפשוט הוא שהרגשה אשר בלעדיה אישה לא נאסרת, היא סיבה לאיסור. בלשון אחרת, היא דין ולא סימן. ובלשון ברורה עוד יותר, היא אחד מגורמי האיסור. במילים אחרות, כדי להיאסר באיסור נדה או זבה דרושים שני גורמים: 
האחד:" דם יהא זובה מבשרה".
השני:  עליה להרגיש, כפי שלמדו חז"ל בנדה נז, ב, מהכתוב
ד. דא עקא, קבלת הסבר פשוט זה, משמעותה שהרבה נשים בימינו לא נאסרות מן התורה, מצב שלכאורה נראה לא נכון. כמו כן, אם הרגשה היא גורם הכרחי, אזי אישה שעקב פגיעה בעמוד השדרה אין לה שום תחושה מפלג גופה התחתון, לא תיאסר מן התורה, מצב שלענ"ד נראה בלתי מתקבל ובלתי נכון
ה. אם כן בעל כורחנו עלינו לומר שמדובר בסימן. כלומר ההרגשה היא סימן שקיים גורם אוסר. וכאן הבן שואל: סימן למה ['ל' שוואית]? אם הכוונה שהיא סימן לכך שמקור הדם הוא מתוך הרחם, הדבר נסתר מסוגיית נז,ב, שם, סוגייא הדורשת שגם בנמצא דם על שלה אותיום, חיובם בקרבן מצריך הרגשה אף שאין ספק שהדימום בא מהנרתיק ולכן (לפחות רוב) שהדימום הוא רחמי
ו. אם כן נשארה אפשרות אחרונה, שאכן הרגשה היא סימן לקיומו של גורם אוסר, אך הגורם האוסר איננו רק עצם הדימום הרחמי, אלא שהגורם האוסר הוא דימום רחמי מסוג כזה שאוסר.
במצב כזה אם אין הרגשה מסיבות רפואיות כמו פגיעה בעמוד השדרה, עדין אין כאן שלילת האפשרות שהיה דימום אוסר, אף שלא ניתן להוכיח זאת על ידי סימן ההרגשה, ולכן כדי להביא חטאת יש למצוא הוכחות חליפיות, והן קיימות.
ז. וראה גם מאמרו של הרב לוי בקישור ההרגשה בזמן הזה , אסיא עג-עד, עמ' 128-138 (תשס"ד).
ובחוברות האחרונות של אסיא פורסם ויכוח הלכתי נוקב בין בית מדרשו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל לבין בית מדרשו של הגר"ע יוסף זצ"ל, בעניין כתמים שבאים בעקבות שימוש בגלולות. [ראה הרב אליעזר בן פורת ופרופ' פסח קליינמן, גלולות הורמונליות לענין איסור נידה, אסיא פז-פח, תש"ע, עמ' 129-157; הרב יעקב ששון, דין כתם בגלולות, אסיא פט-צ, תשע"א, עמ' 95-98; תגובת הרב בן פורת ופרופ' קליינמן באסיא צא-צב, תשע"ב, עמ' 206-207; הרב אשר שקאני, הרגשה בהלכות נדה- סימן או סיבה, אסיא צא-צב,  עמ' 209-211]