הרהור במהלך טיפולי פוריות

נפסק בשולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כה סעיף א :
ראוי לאדם להרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעת נכונה, כדי להנצל מלהכשל בדבר ערוה. ויזהר מהייחוד שהוא הגורם הגדול. וכן ינהוג להתרחק מהשחוק ומהשכרות ומדברי עגבים (פירוש דברי שחוק וחשק). ולא ישב בלא אשה, שמנהג זה גורם לטהרה גדולה. יתירה מכל זאת אמרו: יפנה עצמו ומחשבתו לד"ת וירחיב דעתו בחכמה, שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מהחכמה.
ובשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שז סעיף טז :
מליצות ומשלים של שיחת  חולין ודברי חשק, כגון ספר עמנואל, וכן ספרי מלחמות, אסור לקרות בהם בשבת; ואף בחול אסור משום מושב לצים (תהילים א, א),  ועובר משום אל תפנו אל האלילים (ויקרא יט, ד) לא תפנו אל מדעתכם; ובדברי חשק, איכא תו משום מגרה יצר הרע; ומי שחיברן ומי שהעתיקן, וא"צ לומר המדפיסן,  מחטיאים את הרבים. הגה: ונראה לדקדק הא דאסור  לקרות בשיחת חולין וספורי מלחמות, היינו דוקא אם כתובים בלשון לע"ז, אבל כד בלשון הקודש, שרי. (וכנ"ל מלשון שכתבו התוספות פרק כל כתבי, וכן נהגו להקל בזה).
העולה מכל האמור שיש איסור להרהר באשה אחרת, ובכל עריות.
לגבי הרהור באשתו אין חשש מצד ולא תתורו שזה לא נאמר באשתו (עזר מקודש סימן כ). אלא שיש חשש שמא יהרהר ויבא לידי קרי ביום שהאיסור מצד "ונשמרת". וזה בנידון שלנו אינו, משום שההרהור הוא במטרה להוציא זרע לצורך הפריה.
להלכה מותר לאדם להרהר באשתו קודם תשמיש במטרה שהיא לצורך הפריה.