השפעת התקן מירנה על חיי אישות

אני מכיר שני מנגנונים עיקריים של השפעת אמצעי מניעה הורמונליים על הליבידו.

א. השפעה עקיפה של מניעת הביוץ.

ב. השפעה הורמונלית ישירה.

ההשפעה העקיפה דרך מניעת הביוץ קיימת גם בגלולות וגם בהתקן הורמונלי פרוגסטטיבי כמו המירנה.

לעומת זאת בהשפעה הישירה יתכנו הבדלים בין שני האמצעים מאחר וגלולות מצויות מכילות גם מרכיב אסטרוגני וגם מרכיב פרוגסטטיבי, בעוד שהמירנה מפרישה רק הורמונים פרוגסטטיביים.

למיטב ידיעתי ברוב המקרים דווקא המנגנון העקיף הוא הגורם המרכזי לירידה בליבידו, ואם כן השימוש במירנה לא אמור לשפר את המצב.

הערה: חשוב לדעת לפני התקנת מירנה כי בסביבות שליש מהנשים המתקינות מירנה אמורות לסבול מכתמים ודימומים לא סדירים במהלך כמה חודשים, מצב שעלול לפגוע קשות בתפקוד חיי המשפחה.

משום כך אינני ממליץ להתקין מירנה אלא במצבים בהם יש אינדיקציה רפואית ברורה לכך, כמו למשל באשה המאבדת דם עקב דימומים לא סדירים, מצב שעלול להביא לצורך בכריתת רחם. רק במצבים כאלה אכן מומלץ מאד השימוש במירנה על מנת למנוע את הצורך באיבוד הרחם.

ראי מאמרי הת"ר פרוגסטוגני בדמם ווסתי כבד כטיפול מונע כריתת רחם ספר אסיא י, עמ' 248-260 (2007); אסיא עא-עב, עמ' 131-143 (2003).