השתתפות בניסוי קליני עם תרופות המכילות ג'לטין

שלום הרב מרדכי,
אבי מורי, פרופ' דוד גפן, אונקולוג בסורוקה,
שאל אותי שאלה שהתעוררה מתוקף תפקידו באחת הוועדות הרפואיות לאישור מענקי מחקר.
הוועדה קיבלה בקשה לאישור מענק למחקר קליני בתרופה  הניתנת בכמוסה העשויה מג'לטין (לא ידוע מקורו אבל לדעתו מסתמא מדובר בג'לטין שנעשה ממאכלות אסורות). הרכיב הפעיל בתרופה הוא צמח שבדיקות מעבדה הראו שיש לו השפעה על תאים סרטניים.
עד כמה שאני מבין באופן כללי לגבי תרופות רוב הפוסקים (בוודאי אלה המחמירים בסוגיית הג'לטין) מדריכים לבדוק האם יש אפשרות להוציא את החומר מתוך הקפסולה או למצוא תחליף לתרופה, ואם לא, מקלים גם בחושאב"ס.
השאלה העומדת על הפרק היא האם יש להתריע בפני המשתתפים בניסוי שיש שאלה לגבי כשרות התרופה הנסיונית, וכן האם לצרף הוראה למשתתפים המאפשרת שמירה מחמירה על הכשרות.
לענ"ד חשבתי לומר שאם הדבר לא פוגם בניסוי ניתן לצרף הוראה לפתיחת הקפסולה, ובמידה ויש חשש שהדבר עלול לפגוע ביעילות התרופה או בתוקף הניסוי, ניתן להקל כמו שמקלים בתרופות בדוקות, ובעצם לא להחמיר בתרופה ניסויית יותר ממה שהיינו מחמירים בתרופה בדוקה.
מה דעת הרב בעניין והאם לדעת הרב יש סיבה להחמיר בסוגייה זו (אכילת ג'לטין ע"י בליעת קפסולה) בניסוי יותר מאשר בבליעת תרופה ידועה ובעלת יעילות מוכחת?
כמו כן, במידה ולא מעוניינים לאפשר את פתיחת הקפסולה בגלל שלא ידוע בדיוק איך התרופה תשפיע (בניגוד לתרופות בדוקות שניתן לומר בוודאות גדולה יותר מה תהייה השפעת נטילה פומית ללא קפוסלה), ממילא כאן מדובר בקולא גורפת יותר ממה שהיינו אומרים בתרופה בדוקה.
בכבוד,
איתן גפן