בס"ד
תודה רבה על תשומת הלב!
אני בת 29 נשואה בעלת תשובה כ 5 ואם לשלושה ילדים: תאומים בנים בני 4 ותינוקת בת שנה וחודשיים.
משפחתו של בעלי תומכים בנו כלכלית על בסיס שבועי מאז נישואינו
אינם דתיים כלל.
אני מרגישה מבוכה גדולה מאוד בעניין המשך הרחבת המשפחה.
בעלי נגר עצמאי, אנחנו חיים באמונה שהפרנסה-מן-השם-יתברך, אפילו שהיא מועטה ולא עונה על כל צרכינו, הבסיסיים ביותר.
אני אינני עובדת כעת.
אנחנו מתייעצים עם עמותת "פעמונים" בכל הקשור לכלכלת הבית.
מה שרציתי לדעת הוא, האם עליי להתחשב בדעת המשפחה בעניין הריון נוסף? בגלל שאני כל כך תלויה בהם כלכלית?
ומה עליי לעשות עם התחושות הקשות שלי עם עצמי, הפחד מה הם יגידו אם יהיה לי עוד הריון…
(לצורך מניעה הם שילמו לי על התקן מירנה והוצאתי אותו בגלל דימומים קשים במשך כמעט 4 חודשים מההתקנה), מבלי לשתף אותם. כיום אני משתמשת בנרות גלוואן בידיעה שאחוז המניעה הוא רק 60% )
בשורות טובות.
ש
1. בתשובתי אליך לשאלה #4280 יש תשובה גם לחלק משאלותייך הנוכחיות.
2. לא ברור לי למה לא בחרת בהצעה להשתמש בהתקן תוך רחמי לא הורמונלי, כמו התקני הנחושת מסוג T או ההתקן המיוחד בשם Gynafix.
יש לנו בעיה הלכתית … הרופא צריך להוציא את התפרים מהעין (תחת הרדמה כמובן) ביום 30 או 31 במרץ שזה יוצא בחג של פסח או
אנחנו נשואים כ-10 שנים. אני נמצאת כרגע בתקופת ההנקה במשך 7 חודשים לאחר קיום יחסי אישות אני מרגישה צריבה הנמשכת כ רבע שעה. גם בעבר
בני הינו חולה מזה כ-7 שנים במחלת ulcerative colitis שאובחנה ברוב חלקו של המעי הגס.לצערנו בשנתיים האחרונות חגי לא מצליח לצאת מהתקף חריף לאחר שניסה