תסמונת מינכהאוזן
לכבוד הר' שלום. ברצוני לדעת מהו יחס ההלכה והרפואה מבחינה הלכתית, אתית ומשפטית לגבי הטיפול בחולה עם תסמונת מינכהאוזן? עד לאן צריך לטפל ומהיכן כבר
שלום
אני מניקה עכשיו חלקית. קבלתי כבר 3 פעמים וסת אבל הרבה פחות דם ממה שזה תמיד היה.
האם זה ווסת רגילה וכל הביוץ וכו' עובד כרגיל?
למה זה פחות דם?
אני דוקא מעוניינת להכנס שוב להריון. האם זה יהיה יותר קשה או אותו דבר?
תודה מראש
קשה לומר בודאות שמדובר בוסת שבא לאחר ביוץ, אך הסיכוי לכך הוא ממשי.
לגבי השפעת ההנקה על הביוץ כדאי לדעת כמה עובדות:
א. הנקה מלאה, דהיינו שהתינוק ניזון רק מחלב אם, מונעת הופעת ביוץ במשך כמה חודשים. משך הזמן בו ההנקה מונעת ביוץ משתנה מאשה לאישה ומלידה ללידה.
בממוצע הדחיה היא של 12 חודש, אך כמובן יש נשים שתבייצנה כבר כעבור 4 חודשים, ואחרות כעבור שנה וחצי מהלידה.
לכן, את הוסת הראשון אמורים לקבל 14 יום לאחר הביוץ הראשון שיגיע, אלא אם החל הריון בעקבות ביוץ זה.
ב. כאמור בפיסקה א', ניתן להכנס להריון כבר בביוץ הראשון שמגיע, דהיינו לפני קבלת הוסת הראשונה.
ג. יש בדיקות דם ובדיקות שתן שבאמצעותן ניתן לקבל התראה לפני ביוץ, אך יש לבצען לאורך כל התקופה, דבר שלא משתלם מבחינה כלכלית.
כמו כן ניתן לעקוב אחר התפתחות זקיקים בשחלה ולקראת ביוץ באמצעות בדיקות אולטרה-סאונד חוזרות.
ד. בחלק מהמקרים מופיע דימום וסתי ללא ביוץ, ואז מדובר ב"דמם שבירה" שקשור בשינויים במאזן ההורמונאלי בין האסטרוגנים לפרוגסטוגנים.
בדרך כלל דמם שבירה הוא לא סדיר וכמות הדמם פחותה מאשר וסת שבא לאחר ביוץ.
ה. לא ציינת פרטים נוספים, כמו למשל, מתי היתה הלידה, כך שכדי לקבל תשובה מדוייקת יותר ראוי שתפני בשאלה לרופא הנשים המטפל.
לכבוד הר' שלום. ברצוני לדעת מהו יחס ההלכה והרפואה מבחינה הלכתית, אתית ומשפטית לגבי הטיפול בחולה עם תסמונת מינכהאוזן? עד לאן צריך לטפל ומהיכן כבר
לכבוד הרב ד"ר הלפרין שלום וברכה, יש לי שתי שאלות הנוגעות בהגדרת "חולה שאין בו סכנה": 1. האם קשישים בבית אבות סיעודי, שעל פי עדות
האם אני יכולה לתרום את כל איברי כל עוד אני בחיים? לאנשים חולים שמחכים לתרומה בכליון עיניים? החיים לא האירו לי פנים . לא הצלחתי