שלום. אני בשנות ה-20 לחיי ונשוי למעלה משנה. כבר בהתחלה שמתי לב שאני לא נכנס לראש הזה של הנישואים ועם כל הקושי הלכנו לייעוץ של אנשי מקצוע ורבנים. לאשתי נגרם צער רב מכיוון שהיא רוצה להקים משפחה אך אני, בגלל חוסר היציבות שאני מרגיש, חושש להביא ילד לעולם מכיוון שהדיבורים על גירושין הם הרבה יותר ממוחשיים. אנחנו לא יודעים אם אין פתרון טוב יותר, חיים בין ייאוש לתקווה אך לאחרונה הגענו למסקנה כי ניסינו הכל. האמנם? האם יש מישהו/משהו שיכול להציל את המצב? האם בני זוג שאוהבים אחד את השני צריכים להתגרש מכיוון שלא יכולים לממש את אהבתם? הבעיה היא אצלי- אני מוכן לעבור, אם צריך, גם טיפול רפואי (שמעתי על דיקור סיני אך אין לי מספיק מידע). הנקודה היא שכל יום קריטי ולכן אודה לכם אם תעבירו את השאלה לכל רב שידו בנושא. תודה.
שאלה חשובה זו איננה קשורה לרפואה והלכה כך שאין לנו את הכלים לענות עליה.
חשוב מאוד שתפנו ליעוץ מקצועי.
יתכן וכדאי שתפנו גם לדר' יהודה פרנקל (רופא פסיכאטר מנוסה מאד), ויש סיכוי רציני שתוכלו להעזר על ידו.
הטלפון של דר' פרנקל הוא 02-5661411
לטלפון עונה מזכירה אלקטרונית ואז יש להשאיר שם וטלפון אליו יתקשר מאוחר יותר.
איזה זכות מוסרית/תורנית/אתית, יש לרופא בעת ביצועו את המתת חסד שמבקש אדם (ןבה"מש מאשר) הרי אין הרופא מחויב!! תמיד לדאוג לרפואתו של אדם? נכונים הדברים
