עמדת ההלכה בה.ח.ג.
השאלה שלי היא מה עמדת ההלכה-משפט עברי בנוגע לכל הנושא של הפרית מבחנה=הפריה חוץ גופית… IVF.. תודה מראש,
איזה זכות מוסרית/תורנית/אתית, יש לרופא בעת ביצועו את המתת חסד שמבקש אדם (ןבה"מש מאשר) הרי אין הרופא מחויב!! תמיד לדאוג לרפואתו של אדם? נכונים הדברים לגבי לקיחת איברים להשתלה שיש בהם משום הכרזה או "החלטה" על מותו של אדם?
אסור לרופא להרוג מטופל גם אם המטופל מבקש זאת ממנו.
אך ישנם מצבים מסויימים בהם הרופא רשאי, לבקשתו של אדם, להמנע מטיפול בו, למרות שמדובר בטיפול מאריך חיים.
ראה מאמרו של פרופ' אברהם שטינברג שפורסם באסיא עא-עב עמ' 25-39 "הבסיס ההלכתי להצעת החוק "החולה הנוטה למות"". ניתן לצפות במאמר דרך אתר מכון שלזינגר בקישור הבא: https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA71-72/Assia71-72.02.asp
השאלה שלי היא מה עמדת ההלכה-משפט עברי בנוגע לכל הנושא של הפרית מבחנה=הפריה חוץ גופית… IVF.. תודה מראש,
ילדתי לפני כחודש וחצי, ואני מניקה מלא (כלומר, התינוק רק יונק). אני שותה הרבה מאד: בערך 500 cc כל שעתיים-שלוש, וכאשר איני שותה כלל כמה
שלום, אני אמורה לעבור היסטרוסקופיה וניתוח להסרת ציסטה מהשחלה בשיטת לפרסקופיה. הבנתי כי לאחר מכן יהיו לי דימומים. הייתי רוצה לדעת אם אני נחשבת נידה
באלה נסיבות מותר (חייב) לדווח על עמית שעוסק ברפואה או סיעוד על טעות או גישה מוטעת לטיפול לאורך זמן?