חולה הנוטה למות שעמדתו ביחס לחיבור למכונת הנשמה אינה ידועה למשפחה ולרופאים

הסיכום בשאלה איננו מדויק. האמור מתבסס על חוק זכויות החולה התשס"ו-2005, אך הנתונים כאן הם חלקיים מאד.
תנאים בסיסיים הם:
1)  שהחולה מוגדר כנוטה למות, דהיינו שהוא סובל ממחלה חשוכת מרפא שתביא למותו תוך פחות מששה חודשים.
2)  החולה איננו רוצה להמשיך לחיות.
3)  אם הוא איננו כשיר, דרוש תנאי נוסף והוא שהחולה סובל "סבל משמעותי" שהיינו סבל קשה שאדם היה מוכן לוותר על חלק מתוחלת חייו כדי להימנע מסבל זה.
גם כשכל התנאים הללו מתקיימים עדיין יש דרישות נוספות כדי שיהיה מותר להימנע מחיבור מאריך חיים למכונת הנשמה. הפרטים מפורטים בחוק.
החוק עוסק גם במצב בו עמדת החולה לא ידועה.
החוק מצביע על דרכי בירור של שאלה זו. אך קובע כי קיימת חזקה של הרצון לחיות, וכדי לפתור אותה, ההוכחות לאי-רצונו של החולה לחיות חייבות להיות ברמה של "למעלה מכל ספק סביר".