כתוב בקצ"ש: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה. לפיכך צריך להרחיק אדם את עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג את עצמו בדברים המברין את הגוף, וכן הוא אומר "ונשמרת מאד לנפשותיכם" (מתוך הקצ"ש של הרב שלמה גאנצפריד זצוק"ל, סימן ל"ב סע` א`) יש כל מיני סוגי חומרי נפץ למיניהם, בניהם יש גם כאלה לנוער, כמו "חזיז ערבי" "בומים" וכל מיני. יש מאלה שהם יחסית פחות מסוכנים(מותרים לפי החוק הישראלי) למשל "בומים", ויש כאלה שיותר מסוכנים כמו "חזיז ערבי" (אסור לפי החוק הישראלי), האם בכל הדברים הללו אסור להתעשק, אם אפשר אני מבקש שתרחיב לי קצת מה מותר או אסור. דבר שני, כשאתה רואה חברים שעושים את זה, מה תעשה?, אני ראיתי וכל הזמן אמרתי להם לא והזהרתי אותם, וגם פעם העפתי את אחד מהדברים האלה ויצא כמעט כל חמר הנפץ, אך אני די פוחד שירביצו לי, אז אפשר לאיים שנגיד להורים, אבל אצל חלק יש בעיה, ההורים מסכימים לדבר, אז מה צריך לעשות? האם באמת צריך להלשין להורים ולדאוג שאחרים לא יעשו? האם באמת צריכים למנוע כי לפעמים זה מסכן את עצמי (אולי הדבר יפגע בי כשאנסה למנוע או שירביצו לי)? בכבוד ובתודה מראש כיתה ה` בבקשה תענה לי בקרוב!
אוריאל היקר
קיים חשש אמיתי לנזק מהפעלת חזיזים ובומים למיניהם.
ראיתי כר ילדות שהתעוורו ואבדו עיניים, וגם כאלה שנקטעו להם אצבעות.
לכן הכלל חייב להיות חד משמעי.
והכלל הוא: עליך לפעול בהתאם להנחיות הנהלת בית הספר והמורים.
ולהקפיד לשמוע בקולם בלי קונצים.
א. לנו ברור שאסור להפסיק להאכיל את אמנו, למרות שההאכלה גורמת להגברת הסבל ולהארכתו. האם פועלים אנו בדרך הנכונה?ב. במקרה ותענה לשאלותיו של הגריאטר שיגיע,
מה דין משחה עם תערובת חמץ, או חומר להזרקה עם תערובת חמץ למי שצריך את המשחה או הזריקה? ואם הצורך הוא חשוב אבל לא מסכן-חיים?
שלום וברכה, אני ב"ה בתחילתו של הריון ראשון. לא כל כך ברורות לי ההשלכות הרפואיות וההלכתיות של צום בהריון בכלל, ובפרט אצלי. שאלתי היא האם