חזרה בשבת

שלום קראתי את מאמרו של הרב מרדכי הלפרין נר"ו וברצוני לברר על יסוד ההיתר. יסוד ההיתר הוא דברי הרמב"ם בפ"ב מה"ש הכ"ג. שם כתב הרמב"ם דבר מחודש שההיתר לחזור בכלי זין הוא כדי שלא תהא מכשילן לעת"ל. במאמרו מגיע הרב למסקנה שיסוד דברי הרמב"ם במשנה בר"ה לגבי עדי קדוה"ח. וכאן הבן שואל: א. אין זו דרכו של הרמב"ם ללמוד דין מדבר שנאמר בענין אחר וכמ"ש הרמב"ם בעצמו במכתבו לרבי פנחס הדיין, וכמו שרגיל לצטט הרב בנדיקט בכל ספריו (בהוצאת מוסד הרב קוק). ב. אף זאת שבזה דומה הדבר לגולם שקם על יוצרו. שהרמב"ם למד להתיר אסורי תורה ממקור המתיר רק אסורי סופרים, ולא כל אסורי סופרים רק אלפיים אמה. וזה ודאי לא דרכו. ראיתי כחמישה תירוצים נוספים לסתירה בהרמב"ם ולא מצאתי להם כרגע מסילות אל לבי. אנא פרשו הדברים. בברכה,