לכבוד
הרב הלפרין
שלום וברכה.
אבא שלי בן 92. ב"ה הוא בריא יחסית לגילו.
בהמלצת העובדת הסוציאלית, אבא נתן לי יפוי כח להחליט עבורו בנושאי טיפול רפואי.
ביפוי הכח אין הגבלה ואין פירוט. בפרט, אין בו התיחסות מפורשת לשאלת החיבור למכונת הנשמה.
הרופא של אבי שאל אותו מה יהיה רצונו במצב כזה, ואבא אמר שאין לו דעה.
כשאני דיברתי עם אבא כל זה, הוא נמנע מלהשיב תשובה.
ככל הידוע לי, יש מצבים בהם החיבור למכונת הנשמה נדרש במהירות, מה שלא משאיר זמן להתיעצות הלכתית.
לכן אני שואל כבר כעת.
לנוכח הנתונים האלה, מבחינה הלכתית, אם ח"ו יהיה מצב שיידרש חיבור למכונת הנשמה, האם מותר יהיה לי לומר לצוות רפואי שלא לחבר למכונת הנשמה?
תודה, יצחק הראל
לפי חוק החולה הנוטה למות, חייבים לחבר למכונת הנשמה ולתת טיפול מאריך חיים, (פרט למקרים המקיימים תנאים מיוחדים המוגדרים בחוק.)
כמה מהתנאים הנדרשים חסרים כאן, כמו למשל, רצונו הברור של החולה שלא להאריך את חייו.
האם מותר להשתמש ב"גלולת היום שאחרי" – פוסטינור? האם במידה והיתה קליטה של הריון זה לא נקרא "הפלה"? האם יש זמן מסויים שממנו זה נקרא
שלום לך כבוד הרב, ברצוני לציין כי לפני שנה חליתי בחיידק אליקובטקטר פילורי (בקיבה) ובנוסף בבדיקת גסטרו גילו לי בעית ריפלוקס כך שכל יום אני
