חציצה בטבילה – קיבוע בשיניים לאחר טיפול אורתודנטי

1. על כללים בדיני חציצה ברפואת שיניים ראה מאמרו של פרופ' מיכאל טל, התקנים זמניים בחלל הפה לעניין חציצה בטבילה – רקע עובדתי ודיון הלכתי: ,ספר אסיא ה', עמ' 94-98 (1986)
2. על ביטול לגוף לגבי חציצה באדם ראה בנשמת אברהם (חלק יו"ד, סימן קצ"ח ס"ק א', פסקה 2):
   ביטול לגוף לגבי חציצה. חשבתי שכדאי להקדים ולהביא כאן את המפורסם – דעתו של החלקת יואב (יו"ד סי' ל.) שכותב: אבל אם יהיה מוכרח לשהות (את המוך באוזן) ז' ימים אינו חוצץ, דהרי קיי"ל באו"ח סי' שיז דקשר פחות מז' ימים לא מקרי קשר כלל ועל ז' ימים הוי מדרבנן של קיימא ופטור אבל אסור, ומה"ת לעולם אינו מתחייב עד שיהיה בדעתו להישאר כן לעולם. וכיון דז' ימים הוי קשר של קיימא מדרבנן, וא"כ בניד"ד בחציצת בית הסתרים דלא הוי רק מדרבנן, לא מיבעיא להריטב"א דראוי לביאת מים הוא רק מדרבנן, אלא אפילו להתוס' דהוא מן התורה מ"מ הכוונה רק שיצטרף חציצת בית הסתרים עם חצי הגוף שיהיה מיקרי רוב (ע"ע שו"ת אב"נ יו"ד סי' רסג ס"ק ג.), אבל חציצת בית הסתרים לבד לכו"ע דרבנן דהוי מיעוט המקפיד, וכיון דמדרבנן בטל לגבי גופה כל שהוא עד שבעה ימים, וא"כ שוב לא הוי חציצה כלל כיון דבטל לגבי גופה מדרבנן וכו'. ואף דלכאורה מ"מ שייך גזירה אטו רובו, כיון דברובו שהוא מה"ת אינו מועיל שבעת ימים, אמנם באמת לפענ"ד כל שרצונה שיהיה החציצה דבוק על גופה בשעת טבילה, אינה חציצה מה"ת וכו', וע"כ בניד"ד שאינה מחלפת הגאזע בכל שבוע ושבוע, שפיר לא הוי חציצה, עכ"ל של החלקת יואב.
ואמנם חולק עליו האב"נ (שם סי' רסב.), וס"ל שביטול לא מהני אלא באם הוא ביטול לחצי שנה (וכן עיין שם סי' רנג.), מ"מ א"ל הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שנהגו מורי הוראה להסתמך על מה שמשמע מדברי הב"י (או"ח סי' שיז. וראה בפי' הרא"ש מקוואות פ"י מ"ג שמשווה את דין מקפיד לדין קשר של קיימא – ראה באב"נ יו"ד סי' רנג) שקשר העומד להתקיים עד חודש חשיב לכו"ע מדרבנן כקשר של קיימא. וא"כ דבר שמונח למשך שלושים יום מתבטל לגוף לענין חציצה של בית הסתרים.