חשמל בשבת

א. חימום מתכת עד שתלהט ותפיץ אור מהווה על פי ההלכה מלאכה של מבעיר (ראה אנציקלופדיה תלמודית כרך יח, ערך חשמל, סעיף ג טור קנה), שהיא אחת מ-39 המלאכות האסורות בשבת מן התורה.

לכן הדלקת נורת להט, או הדלקת גוף חימום של תנור או בוילר – אסורה בשבת מן התורה.

כדאי לדעת שגם בהדלקת נורת פלורוסנט יש איסור דומה מאחר והסטרטר (החבוי) הקיים בנורת הפלורוסנט מכיל חוט מתכת שמתלהט עם ההפעלה.

ב. יש ויכוח מהו האיסור בהפעלת מכשיר חשמלי שאין בו לא גוף חימום ולא חוט מתלהט.

לדעת החזון איש עצם הפיכת המעגל החשמלי ה"מת" למעגל חשמלי "חי" בו זורם זרם חשמלי, עצם השינוי הזה נחשב "בונה" שגם הוא אב מלאכה מן התורה (ראה חזון איש או"ח סימן נ ס"ק ט).

אך לדעת הגרש"ז אויערבאך אין כאן איסור בונה אלא לכל היותר איסור דרבנן, שגם עליו צוותה תורה לשמור עליו בהתאם להוראות חכמים (שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן ט, כמו כן הגרש"ז אויערבאך מסביר הנושא בקובץ מאמרים בעניני חשמל בשבת ; הוצאת מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה, ירושלים, תשל"ח; עמ' 79-59).

ג. חשוב לדעת כי המלאכות האסורות בשבת מהתורה הן מלאכות שיש במהותן "יצירה אנושית", לדוגמא: בנין, כתיבה, הבערה, אריגה, אפיה ועוד. הרעיון שמאחורי איסור המלאכה בשבת הוא הזדהות עם האמונה בבריאת עולם, דהיינו הקב"ה יצר את העולם בששת ימי בראשית, ובגמר "ששת ימי בראשית" נפסקה היצירה האלוהית בבריאת העולם:

"ושמרו בני-ישראל את-השבת לעשות את-השבת לדרתם ברית עולם : ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי-ששת ימים עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ וביום השביעי שבת וינפש" (שמות לא, דהיינו נשלמה יצירת חוקי הטבע, ומאז העולם ממשיך להתנהל על פי חוקי הטבע שנקבעו בתהליך הבריאה)

ולכן כמו שהקב"ה יצר יצירה אלוהית בששת ימי בראשית ושבת (הפסיק) מהיצירה בשבת בראשית, כך אנחנו יוצרים יצירה אנושית בששת ימי המעשה ושובתים ממנה בשבת.

לכן, למשל, הבערה אסורה גם אם היא קלה לביצוע כמו הדלקת נר מנר. שהרי לא הקושי במלאכה הוא האוסר אלא עצם היותה מלאכת יצירה.