מעמד תינוק מתרומת זרע
אדון/גברת נכבדים, נולדה לי תינוקת מתרומת זרע (לא גוי) אני רווקה. ברצוני לדעת מה הדין לגביה מבחינה הלכתית כאשר תרצה להנשא כדת וכדין משה וישראל.
גם אני עורך עבודה בנושא פונדקאות ותרומת ביציות. מי הם האוסרים בתהליכים אלה? איזה מקור אוכל לצטט?
ומה הסיבה שיש שמבחינים בין פונדקאות, ובין תרומת ביציות, ומי אלה שמבחינים?
בתודה!
יש מחלוקת בין הפוסקים אם להתיר את עצם הליך הפונדקאות או שיש לאסור אותו. הפוסק המובהק שמתיר את התהליך הוא הרב זלמן נחמיה גולדברג. מקור: הרב זלמן נחמיה גולדברג, על תרומת ביצית, פונדקאות, הקפאת זרעו של רווק ונטילת זרע מן המת. אסיא סה – סו עמ' 49 – 45.
גם הרב גולדברג לא מתיר הליך פונדקאות להורים שיש להם 2 ילדים.
בכל זאת, אם אין להם ילד משותף ניתן להתיר.
לעומת זאת הרב אלישיב אוסר את התהליך מחשש להדרדרות, ראה בנשמת אברהם אבן העזר (סימן ה, סעיף יב ס"ק ב "שלא תלד")
ריכוז חשוב של מקורות מצוי בספר אסופת מאמרים לקראת הכינוס הבינלאומי השני לרפואה אתיקה והלכה, (בהוצאת מכון שלזינגר, ירושלים, תשנ"ו 1996) עמ' 79-340.
ניתן לרכוש את הספר במכון שלזינגר, או באופן מקוון.
רוב הפוסקים נוטים לראות באם היולדת את האם המשפטית לפי המשפט העברי (ההלכה). מיעוט מעדיפים את האם הגנטית, והרב שלמה זלמן אויערבאך, טען שלא השתכנע מדברי שני הצדדים, ולכן לדעתו יש להחמיר לשני הכיוונים. למקורות נוספים, ראי בפרסומי המכון השונים בנושא.
לדף זה ניתן להגיע דרך חיפוש מאמרים במנוע החיפוש של אתר מכון שלזינגר וסימון הערך "פונדקאות" מתפריט הנושאים הנגלל. כמו כן מומלץ לעיין בפורום המיוחד לכותבי עבודות של מכון שלזינגר
אדון/גברת נכבדים, נולדה לי תינוקת מתרומת זרע (לא גוי) אני רווקה. ברצוני לדעת מה הדין לגביה מבחינה הלכתית כאשר תרצה להנשא כדת וכדין משה וישראל.
בזמן האחרון נזכרתי בנדר שנדרתי לפני כמה שנים, כשהייתי בערך בת 12 (אני לא זוכרת אם לפני או אחרי הבת מצווה), אז לא הייתי הולכת
שלום רב, אשתי בסוף החודש השביע להריונה השלישי ב"ה. 2 הלידות הקודמות היו בניתוח קיסרי כאשר בלידה השניה התגלה קרע מאמץ ברחם. בעיקבות זאת אסור
שלום. שמי א' ואני מתנדב במד"א. במהלך השבוע אני משמש כונן במד"א וברשותי ביפר. האם מותר לי להסתובב איתו בשבת? בתודה א'