דימום וכתמים לאחר שאיבת ביציות
אשתי עברה ביום שני אחה"צ שאיבת ביציות והיה לה דימום קל שנפסק. היום יום רביעי אחה"צ היא ראתה על הנייר טואלט אחרי ניגוב, הפרשה עם
בס"ד אשה שהיתה לה פתיחה בשבוע 24 ועקב כך הצוות הרפואי החליט לתפור את פתח הרחם, האם היא טמאה עקב התערבות הנ"ל? לגבי דברי הגמ` בנידה תשמיש בשליש ראשון קשה לולד ולמעוברת, האם אלה בגדר המלצה או הלכה מחייבת, עד כמה הם תואמים את המציאות הפיזיולוגית? בכבוד רב
א. תפירת צואר הרחם גורמת לדמם טראומטי מחדירת מחט התפירה לשריר צואר הרחם.
דימום זה הוא דם מכה ואינו אוסר.
אך תמיד חייבים לשאול את הרופא שביצע את התפירה האם הדימום שראה נבע רק מפציעת התפירה או שהיה במקביל גם דימום קל מתוך צואר הרחם.
במקרה האחרון אין להקל.
ב. דברי חז"ל (מסכת נידה דף לא עמוד א) בנושא הם קביעת עובדה. לעובדה זו יש משמעות, שהיקפה תלוי בנסיבות ספציפיות של בני הזוג.
ג. דברי חז"ל תואמים את המציאות המוכרת לנו.
אשתי עברה ביום שני אחה"צ שאיבת ביציות והיה לה דימום קל שנפסק. היום יום רביעי אחה"צ היא ראתה על הנייר טואלט אחרי ניגוב, הפרשה עם
אני בחורה חילונית נשואה +2 ילדים ובהריון שליש שני , אני מאוד רוצה להתחיל לשמור על טהרת המשפחה , ולהתחיל בטבילה במקווה , אבקש פרטים
אני בזמן שאצטרך לטבול אהיה כחודש אחרי ניתוח הקטנת חזה . הפלסרים הוצאו אך הפצעים פתוחים עדיין ולא ממולץ רפואית לטבול כך עקב חשש לזיהום
שלום רב, רציתי לברר לצורך עבודה אקדמית: האם יש קשר בין טבילה במקווה לשמירה על הבריאות, הנפשית והפיזית? האם יש קשר בין טבילה לפוריות? האם