דיני נידה בהתקנת התקן תוך רחמי
האם התקנת התקן תוך רחמי רגיל מטמאת, והאם דימום מתלווה מטמא.
סבתא שלי במצב דמנציה מתקדמת מאוד אינה מתקשרת אך מביעה סימני סבל וכאב, לעיתים קרובות נאנחת בקול ונראית כואבת, מוזנת באמצעות פג, נמצאת בבית אבות, לאחרונה מצבה מדרדר, הכליות בכשל אך לעיתים בשיפור, נוטה לאספירציות ודלקות ריאות חוזרות כתוצאה מההזנה, אנחנו בני המשפחה (אמא שלי האפוטרופוס) מסרבים לשלוח אותה למיון ומבקשים טיפול במוסד בלבד (נותנים עירוי נוזלים עם אנטיביוטיקה במוסד עפ"י הצורך) בכדי למנוע ממנה סבל נוסף, לעיתים קרובות עושים לה "סקשיין" שכרוך בסבל נוראי (הכנסת כף מטבח הכרוכה בפד גזה בכוח בכדי לפתוח לה את הפה על מנת להכניס צינור לביצוע השאיבה) תוך כדי פציעות בחלל הפה ודימום.
השאלה שלי האם מותר לנו להימנע משליחה למיון? האם מותר לנו לבקש להמנע מהפעולה הנקראת סקשיין בכדי למנוע ממנה את הסבל הרב הנגרם מכך?
לא ניתן לענות לשאלה זו ללא דו"ח סטטוס רפואי עדכני.
האם התקנת התקן תוך רחמי רגיל מטמאת, והאם דימום מתלווה מטמא.
שלום רב, כבכל שנה אני מפנה את שאלתי לקראת צום ט` באב. בשנים שעברו קיבלתי הקלות ולמרות שהמצב שלי לא השתנה אני לא בטוחה שניתן
שלום וברכה, שאלתי אולי קצת מוזרה, אשמח אם יש לכם מענה. אני לומדת מקצוע שקשור ברפואה, למדנו רבות על הלב והמח, לפי מה שלמדנו וידוע