ילד מתרומת זרע במשפחת כהנים

א. תרומת זרע

ההלכה אוסרת באופן מוחלט קבלת תרומת זרע מתורם יהודי אנונימי.

אם בוצעה הזרעה מלאכותית מתורם בנגוד להלכה, הדבר עלול ליצור שאלות הלכתיות על מעמדו של הילד הנולד.

אמנם לדעת רוב הפוסקים הולד הוא יהודי כשר כמעט לכל דבר, אך הדיון ההלכתי והגעות השונות מחייבות התייעצות עם בית דין רבני לפני הכרעה הלכתית.

ניתן למנוע את האיסור הזה אם האנונימיות של התורם לא תהא מוחלטת, דהינו ימצא גורם אמין, רופא, שופט או דיין שבידיו יהיו הפרטים שבאמצעותם ניתן יהיה למנוע בעתיד נישואי אח עם אחותו.

כדאי לדעת שהיום ניתן במקרים מסויימים להשתמש בתרומת זרע כשהאב ידוע (לפחות לבית הדין).

לשם כך יש צורך באישור מיוחד של היועצת המשפטית של משרד הבריאות, אישור שניתן כשהבקשה מלווה בנימוקים מוצדקים.

ב. בעיית הכהונה

ברמה ההלכתית אין הבדל אם הבעל כהן, לוי או ישראל. אך ברמה החברתית יכולה להיווצר בעיה של אי נעימות אם יוולד בן זכר מתרומת זרע, שאז, אם תורם הזרע איננו כהן, גם הולד לא יהיה כזה.

מצב כזה בו ה"אב" כהן וה"בן" לא, איננו נעים, בלשון המעטה.

הדרך להתגבר על בעיה זו היא אחת משתי דרכים:

1. לוודא שגם התורם יהיה כהן.

2. לבצע תהליך של PGD (ברירת מין העובר לפני השרשה), ולוודא שהעוברים שיוחזרו בתהליך IVF (הפריה חוץ גופית) יהיו של נקבות בלבד. בידוע תהליך של PGD לבחירת מין העובר מצריך אישור של ועדה מיוחדת, אך קיים כבר תקדים שבו אושר התהליך בדיוק למטרה זו.

ג. מצב לאחר מעשה

אמנם אם מדובר בילד שאיננו כהן, המאומץ על ידי כהן, חייבים להודיע לילד בשלב מסויים של התפתחותו הנפשית על היותו ילד מאומץ ואהוב.

לדעת אנשי המקצוע קיימת חשיבות עצמית ביידוע הילד על היותו מאומץ. הדבר נכון גם לגבי "אימוץ טרום הריוני" דהיינו תרומת זרע.

[כדאי לדעת כי החוק בשוודיה מחייב את ההורים ליידע את הילד על היותו צאצא מתרומת זרע]