ילד שנחבל ונחתך בראשו

שלום הרב וחנוכה שמח.

הגיע אליי מקרה במושב של ילד בן 4 שנתקע חזק בקיר ונפתח לו הראש. אין דימום. החתך קצת עמוק אבל לא ארוך כ"כ. הוא נראה בסדר באופן כללי ומתפקד כרגיל. שאלו אם ליסוע לבי"ח בשבת שיעשו לו תפרים או הדבקה.

מצד חשש סכנה של זיהום – האם נכון לומר שכל שהפצע אינו עמוק ביותר ומדמם כל הזמן, והחולה נראה במצב תקין, לכאו' אין כאן ספק סכנה אפילו אם יצטרך לחכות שעות רבות (כגון שהפציעה היתה בליל שבת ולא ביום השבת)?
ככל הידוע לי, אם המכה מדבר שיש בו חלודה או מדבר הקשור לקרקע, יש לחשוש לזיהום של טטנוס. וגם בזה, אם קיבל טטנוס בחמש השנים האחרונות אמרה לי רופאה שקיבלה חוזר מפורש ממשרד הבריאות שאין צורך בזריקת 'דחף'. אבל אם המכה למשל מקיר רגיל בבית – לכאו' יש פחות חשש לזיהום. לא כן?

מצד אסטתיקה. לפי מה שאמרה לי רופאה, תופרים כיום עד בערך 6 שעות מהפציעה. במידה ובמוצ"ש לא יתפרו לו (כגון שהפציעה היתה בליל שבת), מה ניתן להתיר בשבת בשביל פצע בחזות הפנים (כגון המצח)?

בנשמת אברהם (ד, ס בישנה) הביא מהגרשז"א שמותר לתפור רק ע"י גוי, ולא התיר איסור דאו' בשביל המראה. לפ"ז מסתבר שיהיה מותר ליסוע אם גוי נוהג, לבי"ח. אך לא ע"י יהודי.

אמנם הרב יגאל שפרן אמר לי שהוא נוטה להקל בגלל תוס' בשבת (נ, ב)

שבושה של האדם אין לך צער גדול מזה (והתירו משום כך חילול שבת – אך לא בדקתי אם יש מקור לומר שהתירו שם דאו'). ואם זה יגרום צער גדול לאדם, ושיצחקו עליו וכו', עלול להגיע מזה למצב של דיכאון שיש בו סכנה.

וזה מחודש בעיניי לראות בצער הגדול של צלקת (שבאמת ישנו!) ספק סכנה.