דימום עם התקן
בס"ד. אני שואל עבור אברך מהכולל: אשה שכבר סיימה לראות ימי וסתה (מחזור) ויש לך התקן תוך רחמי (טבעת). האם כשיש לה כתמים או כשמכניסה
הרב הלפרין שלום רב
אני עוסק בביאור ספר עבודה לרמב"ם בשיתוף עם 'מפעל משנה תורה' של הר' יוחאי מקבילי.
יוחאי הפנה אותי אליך לבירור של כמה נקודות, אשמח אם תוכל לסייע לנו בדבר.
בפרק ז הלכה ח הרמב"ם פוסק כך בהקשר למומים שבאיברי הזרע:
ט) מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי כִּיסִין. י) מִי שֶׁשְּׁנֵי בֵּיצָיו בְּכִיס אֶחָד.
רש"י בבכורות (מ,א) לגבי המומים המקבילים בבהמה כותב כך: "לכל בהמה יש לה לכל ביצה כיס אחת, לפי שהכיס חלוק באמצעיתו ומבחוץ ניכר, שהרי באמצע הוא משוקע, ונראית בו שורה העמוקה".
נשמח מאוד אם תסביר לנו את המומים הללו מהבחינה האנטומית.
האם גם אצל האדם יש משהו דומה? מה הכוונה כאן במונח כיס?
יישר כח ותודה רבה,
כיס האשכים הוא שק של עור, המחולק על ידי מחיצה אורכית לשני שקים: ימני ושמאלי
האשכים עצמם נוצרים בבטן התחתונה של של העובר, ובמהלך ההריון, בעודו בבטן אמו, האשכים נודדים לכיוון תעלת המפשעה, דרכה כל אשך מגיע לתוך השק (= הכיס) שלו
אם מסיבה כל שהיא אחד האשכים נתקע בדרכו ולא הגיע לכיס האשכים, נקבל מצב בו יש שני כיסים אך רק באחד מהם יש אשך. או בלשון המשנה והרמב"ם: מי שאין לו ביצה אחת על פי שיש לו שני כיסים. זה מצב שקיים גם באדם וגם בבהמה, ונתקלתי בו לא פעם
מצב של כיס אחד ובו שתי ביצים, הוא מום מסוג אחר, שבו אני לא נתקלתי אישית, אך אני מניח שאורלוגים רבים כן נתקלו בו. זהו מצב שבו המחיצה המפרידה את כיס האשכים לשני שקים איננה קיימת, וניתן למשש את שני האשכים בכיס אחד ללא מחיצה ביניהם.
בס"ד. אני שואל עבור אברך מהכולל: אשה שכבר סיימה לראות ימי וסתה (מחזור) ויש לך התקן תוך רחמי (טבעת). האם כשיש לה כתמים או כשמכניסה
שלום, אני וחבר שלי עומדים להתחתן ואנו מתלבטים בתאריך לחתונה… אמנם היה לנו תאריך שבו מאוד היינו רוצים ומעוניינם להתחתן אך הוא כבר תפוס בכל
שלום, רציתי לדעת האם חלב-אם הוא כשר? והאם אשתי יכולה לטעום אותו לבדיקת טריותו לפני נתינתו לבני? כמו-כן האם גם לי מותר לטעום ממנו? ואם
שלום דברתי איתכם בעבר ואמרתם לי שאם אחזור אליכם עם רשימת בבליוגרפיה תוכלו לסייע בעוד מס' ספרים. אז רוב החומר שאספתי הוא מספרי אסיא, מאתר