יחס ההלכה לתרומות זרע וביצית והפריה מלאכותית, יוחסין ומשפחות חד-הוריות.
שלום יש לי שאלה חשובה ודי דחופה הייתי מעוניינת לדעת האם יש קשיים הלכתיים בנושא הזרעות, קבלת הזרע, תרומת זרעים, תרומת ביציות וקבלת ביציות. ומהו
הרב הלפרין שלום רב
אני עוסק בביאור ספר עבודה לרמב"ם בשיתוף עם 'מפעל משנה תורה' של הר' יוחאי מקבילי.
יוחאי הפנה אותי אליך לבירור של כמה נקודות, אשמח אם תוכל לסייע לנו בדבר.
בפרק ז הלכה ח הרמב"ם פוסק כך בהקשר למומים שבאיברי הזרע:
ט) מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי כִּיסִין. י) מִי שֶׁשְּׁנֵי בֵּיצָיו בְּכִיס אֶחָד.
רש"י בבכורות (מ,א) לגבי המומים המקבילים בבהמה כותב כך: "לכל בהמה יש לה לכל ביצה כיס אחת, לפי שהכיס חלוק באמצעיתו ומבחוץ ניכר, שהרי באמצע הוא משוקע, ונראית בו שורה העמוקה".
נשמח מאוד אם תסביר לנו את המומים הללו מהבחינה האנטומית.
האם גם אצל האדם יש משהו דומה? מה הכוונה כאן במונח כיס?
יישר כח ותודה רבה,
כיס האשכים הוא שק של עור, המחולק על ידי מחיצה אורכית לשני שקים: ימני ושמאלי
האשכים עצמם נוצרים בבטן התחתונה של של העובר, ובמהלך ההריון, בעודו בבטן אמו, האשכים נודדים לכיוון תעלת המפשעה, דרכה כל אשך מגיע לתוך השק (= הכיס) שלו
אם מסיבה כל שהיא אחד האשכים נתקע בדרכו ולא הגיע לכיס האשכים, נקבל מצב בו יש שני כיסים אך רק באחד מהם יש אשך. או בלשון המשנה והרמב"ם: מי שאין לו ביצה אחת על פי שיש לו שני כיסים. זה מצב שקיים גם באדם וגם בבהמה, ונתקלתי בו לא פעם
מצב של כיס אחד ובו שתי ביצים, הוא מום מסוג אחר, שבו אני לא נתקלתי אישית, אך אני מניח שאורלוגים רבים כן נתקלו בו. זהו מצב שבו המחיצה המפרידה את כיס האשכים לשני שקים איננה קיימת, וניתן למשש את שני האשכים בכיס אחד ללא מחיצה ביניהם.
שלום יש לי שאלה חשובה ודי דחופה הייתי מעוניינת לדעת האם יש קשיים הלכתיים בנושא הזרעות, קבלת הזרע, תרומת זרעים, תרומת ביציות וקבלת ביציות. ומהו
שלום וברכה! אני בן 16 ומתנדב נוער במדא שאלתי הראשונה האם אני יכול ללכת להתנדב בשבת שאלה השניה אני במשמרת נפרדת של בנים בלבד האם
Post Content שלום. יש לי היסטוריה של אבנים בכליות. בבדיקת אולטרסאונד אחרונה לפני כשבועיים התגלתה אבן קטנה(3 מ"מ). האם אפשר לצום בתשעה באב? תודה
האם לנערה שנאנסה ולא לקחה גלולה למניעת הריון מותר להפיל את עוברה? (לצורך כתיבת עבודה – לא מקרי ממשי)