מקורות בנושא תרומת איברים בהלכה
שמי ס א, אני עובד על עבודה סמינריורית , העוסקת בנושא תרומת איברים ע"פ שיקול דעתם של הפוסקים בעניין.ומה הנחה אותם לפסוק כפי שפסקו. שוחחתי
המש/ך לשאלה #7213 על המתנה לאחר נסיון החיאה:
כאשר הלב והנשימה פסקו, אך בוצעה החייאה שנכשלה, מהו מועד המוות מבחינה הלכתית:
מועד הפסקת הנשימה המוקדם או המועד המאוחר של קביעת כישלון ההחייאה?
על שאלה זו כבר ענה הגרי"י נויבירט ופסק:
"ומה הדין לגבי אדם שנמצא ללא נשימה וללא פעימות לב לפני השקיעה, ועושים לו החייאה ממושכת אך ללא הצלחה, כך שמותו נקבע אחרי השקיעה. שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א שקובעים את היארצייט לפי הזמן שאיבד הכרתו כי מתברר למפרע שהוא מת אז, ולא לפי הזמן שקבעו את מותו." [מובא בנשמת אברהם מהד' תשס"ז, חיו"ד, סוף סימן שצז]
הלכה זו שמעתי בשעתו גם בשם הגרש"ז אויערבאך: מועד המוות נקבע רטרואקטיבית והוא המועד שבו נפסקה הנשימה ונפסקה פעילות הלב, לפני ההחייאה שנכשלה.
שמי ס א, אני עובד על עבודה סמינריורית , העוסקת בנושא תרומת איברים ע"פ שיקול דעתם של הפוסקים בעניין.ומה הנחה אותם לפסוק כפי שפסקו. שוחחתי
שלום רב, אני פסיכולוג קליני שעובד במחלקה פסיכיאטרית של מתבגרים. לאחרונה טיפלתי בנער חרדי עם הפרעה פסיכיאטרית, ובקרוב אני אמור להציג את המקרה בהקשר של
שלום. אני סטודנטית לרפואה ובפני סטאז' מספר אנשים בכיתתי היו מעוניינים לדעת מה ההלכה בנושא עבודה בשבת- דהיינו מה ואיך מותר לבצע ובאילו מיגבלות. מה
מאתר כיפה, מספר השאלה: 113737 אני עובד כרופא צעיר, בבית החולים נהוג לקבוע מוות ע"י בדיקה קלינית וביצוע אקג'. ללא קביעת מוות לא ניתן לבצע