מזון לפגים בפסח (תשס"ט)

תשובות

א. על פי ההלכה אתם חייבים להמשיך בתזונה הרגילה של הפגים. חשוב לדעת כי מדובר במצב המוגדר כפיקוח נפש, לכן גם אם לא היה מדובר בתינוקות הפטורים עדיין מן המצוות היה מותר להם אפילו חמץ בפסח, כל שכן כשמדובר בפגים.

ב. מעיקר הדין במצב המתואר אין צורך בקנית בקבוקים וכלים חדשים.

ג. אין איסור של חמץ שעבר עליו הפסח בשאריות האבקה היבשה של מזון הפגים (כל עוד אין בה כמות גדולה של חמץ גמור שאז הוא לא מתבטל, ונאסר מדרבנן גם אחר הפסח). לעיון נוסף ראה ש"ך יו"ד קט,ג ובמקורות שהביא שם.

הוא הדין לתרופות אחרות שכמעט בכולן אין בהן חמץ גמור אלא חשש בלבד.

חשוב לדעת כי תוצרי קטניות כמו קורנפלור וכדומה, בכל מקרה אינם נאסרים אחר הפסח, שהרי מעיקר הדין אינם חמץ, והאשכנזים נוהגים בהם איסור בגלל מנהג הראשונים באשכנז מזמנו של ר' אלעזר בעל הרוקח.

---

הרב גבריאל טולדאנו שליט"א הוסיף תוספת חשובה לתשובה זו, שעיקרה הטיעון כי חמץ שנשאר בבית מטעמי פיקוח נפש בכל מקרה איננו נאסר אחר הפסח. תוספת הרב טולדנו:

יש כמה צדדים להקל בנידון:

א. יתכן שרכיבי החמץ הם בכמות מועטת שלא נותנת טעם וכל איסור בפסח הוא מדרבנן, ורבנון לא קנסו בחמץ שעבר עליו הפסח אא"כ עברו עליו בבל יראה מדאורייתא.

ב. השו"ע (סי' תמ סעיף ג) כתב "חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה ואפילו הניחו שוגג או אנוס" ויעוין בביאור הלכה שכתב שכ"ז דוקא אם לא בדק ולא ביטל, אבל אם ביטל ולא בדק מחמת אונס מותר. וגם לדעת האוסרים, כל זה דוקא בדבר שיש עליו חיוב בדיקה ונאנס ולא בדק אבל כאן אין עליו חיוב כלל משום שצריך את החמץ לשימושו.

ובנידו"ד נחשב שביטל (לא מעונין לזכות בחמץ) ולא בדק ולכן יש מקום להקל בחמץ שעבר עליו הפסח. וכן פסק הגרש"ז אויערבך (הובאו דבריו בנשמת אברהם או"ח סי' תנ, סעיף א).

דבר נוסף – לאחר גמר האכילה יש לזרוק את שאריות האוכל בשירותים, לשטוף היטב את הבקבוקים ולהצניע במקום מיוחד את כל כלי האכילה שמשמשים לפגים.