מזון פגים בפסח

מזון לתינוקות או לחולים קשים (כמו 'אנשור') בדרך כלל אינם מוגדרים כתרופות, אף שהצורך בהם לפעמים מגיע לפיקוח נפש ממשי. א. מזון תינוקות לילודים מוקדמים: חלק ניכר ממזון התינוקות החיוני לפגים וליונקים צעירים, גם אם מכיל חמץ, בכל זאת לענין "בל יראה ובל ימצא" בודאי שלא עוברים עליו בפסח משום שנפסדה צורת החמץ כמבואר בשו"ע סי' תמ"ב סעיף ב' "התרייקא שנתן לתוכו חמץ מותר לקיימן בפסח שהרי נפסד צורת החמץ" והביאור בזה דדבר שהיה חמץ בעבר אבל עבר איזשהו תהליך של קלקול ונוצר דבר חדש, לא עוברים עליו על בר יראה למרות שאסור באכילה. לכן לא צריך למכור את המזון לתינוקות המכיל חמץ לגוי משום שלא עוברים בבל יראה ובל ימצא. כל זה דווקא כאשר שלא מעורב במזון התינוקות קמח או חמץ בעין. לכן למעשה צריך לברר בחברה אילו חומרים מעורבים במזון לתינוקות. ב. החשש שמא יבא לאכלו: החשש שמא יבא לאכול את המזון לתינוקות בפסח לא קיים כאן, לפי שזה דבר שלא ראוי לאכילה לגדולים, ממילא לא נצרך לעשות מחיצה עשרה כמו בחמץ של גוי שנמצא בבית ישראל, שצריך לעשות מחיצה עשרה כמבואר בשו"ע סי' ת"מ סעיף ב'. אלא שבמקום בו יש צורך רפואי להשתמש במזון תינוקות שיש בו חמץ, חייבים להקפיד להשתמש במזון לתינוקות לא במטבח אלא במקום נפרד, מחוץ למטבח כדי שהחמץ לא יתערב באוכל כשר לפסח ובכלי הפסח. האמור נוגע לאיסור בל יראה ולחשש שמא יבא גדול לאכלו. אבל במה שנוגע לאיסור אכילת חמץ בפסח, ולהאכלה של התינוק בחמץ כשהדבר נצרך רפואית, בזה פוסק המשנ"ב בסי' ת"ז ס"ק י"ח שיצוה לקטן להאכיל לתינוק יעוי"ש אם א"א שגוי יאכילו ג. לגבי מכירת חמץ לגוי על מנת שירשה להשתמש בו בפסח בהיתר של פיקו"נ, יש מקום לדיון נרחב החורג ממסגרת זו (השנה עלה רעיון זה לגבי מכירת חמץ לגוי לפני ערב פסח שחל בשבת, על מנת שירשה לאכול ממנו שתי סעודות). הנושא לא פשוט, ולכן ניאלץ להשאירו לדיון מפורט במקום אחר. עכ"פ, לענייננו, גם במזון ליונקים ופגים כמעט ואין מצב המחייב מכירה כדי לא לעבור על בל יראה וכל הנידון לגבי מזון דייסתי לתינוקות גדולים יותר. אך נדיר שיהיה צורך של פיקוח נפש באכילת דייסת חמץ. וראה גם מה שכתב הרב יצחק יהודה רוזן באסיא פא-פב, עמ' 200 פסקה ב.