שלום! יש לי מס' שאלות לגבי מחלות נפש: אם מטרת חייו של אדם בימיו הוא לידע את ה' בשכלו, מדוע ישנם שוטים אשר אין להם דעת וכל חייהם חיים בטירוף ובלבול?? הרי חייהם אינם חיים! האם יכול להיות שאדם נולד כל חייו רק לסבל ויסורים שלעולם לא ייגמרו? (כי ישנן מחלות נפש כגון סכיזופרניה שלא ניתן להחלים מהן).. האם אדם שהתאבד כתוצאה ממחלת נפש נשפט מבחינה הלכתית כמו כל אדם אחר או שישנה התייחסות מיוחדת למצבו החריג? האם ישנה התייחסות בספרות ההלכה והשו"ת למחלות נפש? אבקש לפרסם את השאלות באתר כיוון שהמייל שלי בעייתי.. בתודה מראש.
לא תמיד קל להבין את התנהלות האלוקים.
אבל ברור לנו שבסופו של דבר, הוא אל רחום וחנון ומטיב לבריותיו. גם אם לפעמים הדרך לטובה הזו עוברת דרך פרק זמן של הזדככות ויסורים.
בכל מקרה, לגביך ברורים שני דברים:
א. שיעורים תורנים שגורמים לך להרגשת התעלות בוודאי כדאי לשמוע.
ב. אין לי ספק, שקשר קבוע עם רופא פסיכאטר מומחה יכול לשפר מאוד את איכות חייך.
לאחר תקופה ארוכה של שימוש באמצעי מניעה הורמונליים (גלולות ,מדבקות,נובורינג) עם תופעות לוואי קשות. הומלץ ע"י הרופאה לעבור להתקן ללא הורמונים. האם יש בעיה הלכתית?
am completing my training in Internal Medicine in New York and will be joining a practice in which I will likely have to occasionally take
שלום! אני מעוניינת בתשובה פרטנית ככל האפשר לשאלתי. -תודה. היום הורדתי התקן מירנה שהיה בשימוש סה"כ 3 חודשים. סיבת הוצאתו: כאבים חזקים (שלא חלפו עם
