מחשבת ההלכה בקביעת רגע המוות ותרומת איברים
שלום רב! אני סטודנטית לתואר שני בפילוסופיה יהודית ולתואר ראשון במשפטים. במסגרת עבודת התיזה שלי ברצוני לבחון את הפילוסופיה של ההלכה בנושא המוות המוחי. קראתי
נגישות
שלום,
האם על מחשבות טורדניות (אובחנתי כסובל מתופעה זו) אדם עתיד ליתן את הדין? והאם כאשר מחשבה טורדנית כוללת מחשבה על מישהו אחר יש עניין לידע אותו ולהתנצל בפניו על כך. אני סבור שלא, משום שזה רק יסב נזק, וזו הפרעה חרדתית כאשר חלק מהחרדה נובע מעצם זה שאני חושב מחשבה אסורה.
מה הדין?
אדם אמור לתת את הדין על מה שבידו.
ולכן, על מחשבות טורדניות שאינן בשליטתו לא ניתן לבוא אליו בטענות.
אבל, אם קיים טיפול רפואי לבעיה זו האדם מחוייב לפנות כדי לקבל את הטיפול הרפואי, ואם יימנע מכך הוא עלול לתת את הדין על כך שמנע עצמו מטיפול רפואי שיכול למנוע את המחשבות הטורדניות.
שלום רב! אני סטודנטית לתואר שני בפילוסופיה יהודית ולתואר ראשון במשפטים. במסגרת עבודת התיזה שלי ברצוני לבחון את הפילוסופיה של ההלכה בנושא המוות המוחי. קראתי
בני *** האהוב הינו בן ה-9 לוקה באוטיזים קשה. קצרה היריעה מלפרט את עומק המחלה. אך מדובר בילד שאינו מדבר כלל, אינו משחק ומתקשר איתנו
אני בן 14 ומוציא שכבת זרע כבר 45 שנים רציתי לדעת האם יש לי עוד סיכוי להוליד ילדים? ואפילו הרבה? ושהקב"ה יחזיר לי את הזרע?
שלום רב! רציתי בבקשה לשאול: אני לוקח תרופה שנקראת "אינשור פלוס" בטעם וניל (חלבי), רציתי לשאול – האם מכיוון שאני נהנה מהטעם של התרופה למרות