מחלות לא קטלניות גנטיות בעוברים
שלום, אני תלמידה בכיתה ט' באולפנה במרכז הארץ, בשנה זו אנו עורכות פרוייקט בשיעור ביולוגיה בנושא רפואה והלכה, הנושא שבחרנו הוא: מחלות לא קטלניות גנטיות
דף הבית / טיפולי פוריות / מילת תינוק שנולד ע"י טיפולים
בספרי 'מילה שלמה' הבאתי בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שלדעתו אין למול בשבת תינוק שנולד ע"י טיפולי פוריות מסויימים[1]. ומ"מ מוהל המוזמן לסתם ברית בשבת – א"צ לברר ולוודא שהתינוק לא נולד ע"י טיפולים משום שהדבר לא שכיח (בזמנו), ואפשר לסמוך על הרוב אך יתכן שמצב זה ישתנה בעתיד[2].
והנה תשובה זו נמסרה לי לפני שנים רבות (תשנ"ו), ובאחד הספרים שיצאו לאחרונה הובא בשמו שיש למולו בשבת. ונפשי בשאלתי, האם אכן המציאות השתנתה וכיצד להתייחס לתינוקות אלו לענין למולם בשבת?
[1] כ-IVF או IUI וכיו"ב. משום שחוששים לפי' הר"ח בחגיגה (טו ב) שנתעברה באמבטי אינה טמאה לידה ואינה בכלל "אשה כי תזריע". והגר"א דיסקין שליט"א אמר בשמו שמתחילה הסתפק בדי"ז משום ד' החזו"א שראשונים שלא היו בפני הב"י אין לחוש להם. וכן משום שסברת הר"ח היא דהוי כמעשה ניסים, ואולי בזמננו כבר א"א להגדיר מציאות זו כך (ראה סברת הקובץ שעורים להלן בהערה). ולכן הסיק מרן שהנוהג להקל אין למחות בידו. וע"ע מאמר הגרשז"א זצ"ל בנעם (א תשיח), שו"ת ציץ אליעזר (חי"ג סי' צז) סה"ב (סי' רס אות מח, רסב אות צו) ותשובות והנהגות (ח"ג סי' רצו).
[2] ולכאורה היה משמע מדבריו שאם ההורים נשואים כבר כמה שנים ללא ילדים – צריך לחוש לזה. וכן שמעתי בשמו מהגרד"מ שליט"א. ועוד נראה להעיר שאם בעתיד תיהפך פעולה זו להיות רגילה ותדירה יתכן שיהא נידון כלידה רגילה, ועפ"י מש"כ בקובץ שעורים (ח"א עמ"ס כתובות ס א אות רג) וז"ל: בפירוש ר"ח חגיגה ט"ז מבואר, דהמתעברת באמבטי אינה טמאה לידה, והיינו דסתם לידה הכתובה בתורה איירי בלידה כדרך הרגילה … דכל דיני התורה נאמרו כפי הרגיל ולא שלא כדרכן, אבל דבר פשוט, דזה תלוי הכל לפי הזמן ולפי המקום, כגון במלאכת שבת … שלא היתה הלכה לפטור הוצאה במרפק, אלא ההלכה היתה, המוציא שלא כדרך המוציאין בחול וההלכה הזאת קיימת, אלא שנשתנה דרך המוציאין בחול, וע"ז לא נתנה הלכה איך יהא דרך הוצאה בחול, והנה בהרכבת אילנות אומרים שעכשיו נשתנה המנהג, שאין מרכיבין יחור באילן כבשנים קדמוניות אלא ששופכין מיץ הזרע, ורב אחד כתב בירחון שערי ציון דאין עוברין באופן זה בל"ת דהרכבת אילן כיון דהוא שלא כדרך הרכבה, ולפי המבואר אינו כן דאפילו נימא דבשנים קדמוניות אילו עשה כן לא היה מתחייב משום דאז היה אופן זה שלא כדרך המרכיבין, אבל עכשיו שהכל עושין כן א"כ כך היא דרך הרכבתן עכ"ל.
לכאורה יש לנו כאן גם רוב להתיר מילה בשבת (דומני כי רוב ההריונות, גם אחרי כמה שנים, אינם בהזרעה או הפרייה חוץ גופית) וגם אם אין כאן רוב אלא ספק השקול, יש כאן לכה"פ ספק ספיקא. מאחר ובירור אצל ההורים עלול להיות כרוך באי נעימות וכיסופא דידם, הבירור אינו נחשב כדבר הקל לברר, ואין כאן מקום לדין הגאונים שחייבו לברר במקום שניתן בקל.
הערה: לגבי הבנת ההבדל בין הרכבה להכלאה, יעיין כת"ר בסימן כט של ספרי רפואה מציאות והלכה.
שלום, אני תלמידה בכיתה ט' באולפנה במרכז הארץ, בשנה זו אנו עורכות פרוייקט בשיעור ביולוגיה בנושא רפואה והלכה, הנושא שבחרנו הוא: מחלות לא קטלניות גנטיות
ישנו זוג דתי המעוניין בבחירת מין העובר, מכיוון שהבעל סובל מבעית פוריות ולכן הם מעוניינים בתרומת זרע, ומכיוון שהבעל כהן הם מעוניינים בבת כדי שלא
שלום, זמנית, אין לי כרגע רב לשאול את השאלה, ולכן אני מקווה שתוכלו לעזור לי. במהלך שבעת הנקיים, סבלתי מעצירות, וכתוצאה מלחיצה חזקה בזמן פעולת
שלום רב, אני 6 שבועות לאחר לידה, אני מניקה ולכן קיבלתי מהרופאה שלי גלולות מסוג מיקרולוט שמיועדות לאישה מניקה. אני אמורה לטבול ביום חמישי כי