אנו זוג שנוי כ שלוש שנים ומחצה.
לנו תאומים בני שנה ושמונה חודשים ותינקת בת חודש ושבוע
שאלתינו האם מותר להתשמש באמצעי מניעה ואם כן מאיזה סוג??
גידול ילד נוסף בגיל רך מהווה עול עצום ומעבר לכוחותינו לעת עתה.
בע"ה כשיגדלו הילדים בשנתיים שלוש אנו מקווים ב"ה להביא עוד ילדים.
ארבע שאלות ותשובות:
1. האם יש משמעות למספר הילדים במשפחה ולמינם?
התשובה חיובית. יש משמעות.
2. במידה ומותר "לקחת פסק זמן" האם יש תקופות מוגדרות?
התשובה: יש תקופות מוגדרות, אך ההגדרה משתנה ממקרה למקרה ומאישה לאישה.
3. האם יש צורך בכל מקרה לגופו להתייעץ עם רב מוסמך או שיש חומר כתוב בנושאים אלו עם פרמטרים קבועים להחלטה כן/לא ולכמה זמן?
התשובה: בכל מקרה יש להתייעץ עם רב מוסמך שמכיר אישית את השואלים.
4. האם ישנם אמצעים האסורים/מותרים/מומלצים ע"י ההלכה?
התשובה: אמצעים שונים כרוכים ברמות איסור שונות. כך שיש אמצעים שמותרים רק במצב של פיקוח נפש (כמו הפלה, שגם היא סוג של אמצעי מניעה) ויש אמצעים שמותרים גם במקום חולי שאין בו סכנה או אפילו במקום של סבל קשה.
ברמה העקרונית שני האמצעים העדיפים מבחינה הלכתית הם הגלולות והתקן תוך רחמי.
אחריהם בדירוג מגיעים הדיאפרגמה וקוטלי הזרע. אחריהם הקונדום ואחריו קשירת חצוצרות ואחריו הפלה וקשירת דרכי הזרע, המותרים כאמור, רק במצבי פיקוח נפש אמיתיים.
האם הפרעת קשב וריכוז והיפאר נחשבת כתור מקח טעות לעניני נישואין כאשר האדם עובד לומד (רק יש לו טיפה התמודדות מעבר לאדם רגיל )? מה
אני סטודנט לרפואה באוניברסיטת ת"א. אני עושה עבודה בנושא "אבהות לאחר מיתה", ובחיפושי אחרי מקורות, נתקלתי במאמר Post-Mortem Sperm Retrieval, שפורסם בשנת 2001 ב-JME 4,1.
שלום, שמי יעל ואני שומרת נידה מתוך כבוד לבעלי. הייתי רוצה להבין מה המשמעות והתכלית גם הרפואית של הנידה. האם יש מחקרים רפואיים שמסבירים את
