מעמד ה'מוות המוחי' לדעת השוללים מצב זה לקביעת מוות הלכתית

קיימות שלש דעות הלכתיות לגבי ההגדרה ההלכתית של מי שנמצא במצב של מוות מוחי נשימתי, לפי ההגדרות בחוק מוות מוחי נשימתי תשס"ח – 2008.
ראה במאמרי גילוי דעת תורה בענין מיתת המוח, ספר אסיא י, עמ' 331-339 (2007), קביעת רגע המוות, עמ' 265-273 (2007).
ובמאמרו של פרופ' אברהם שטיינברג, קביעת רגע המוות – סקירת עמדות, ספר אסיא י, עמ' 277-288 (2007), קביעת רגע המוות, עמ' 195-204 (2007), אסיא נג-נד, עמ' 5-16 (1994)
לדעת הגרש"ז אויערבאך מי שנמצא במצב של מוות מוחי כנ"ל – דינו הוא של "ספק מת ספק גוסס".
לדעת הגר"ע יוסף וסיעתו – דינו כמת גמור לכל דבר. ראה השלמות לספר קביעת רגע המוות, אסיא פז-פח, עמ' 70-99.
לדעת הגרא"י וולדינברג, הגר"ש הלוי ווזנר וסיעתם (וכן מסר הגר"י אפרתי בשם הגרי"ש אלישיב) – דינו של מי שמת מוות מוחי כחולה חי לכל דבר.
ונפ"מ לענין כניסת כהן לחדרו: לדעת הגר"ע יוסף מדובר במת גמור ואסור לכהן להכנס. גם לדעת הגרש"ז זהו איסור גמור (ממ"נ – אם הוא מת מדובר באיסור תורה, ואם רק גוסס מדובר באיסור דרבנן), ולדעת הגר"ש וואזנר וסיעתו אין שום חשש טומאת מת לגביו.