חבר קרוב שלנו ואשתו אינם מצליחים להביא ילדים לעולם מזה מספר שנים, לאחר בדיקות ונסיונות טיפול ממושכים, גילו כי הבעיה היא בזרעו של חברי שיש בו פגם ואינו יכול להפרות. הפתרון שהוצע להם הוא אימוץ ילד ופתרון שני הפריה מלאכותית באמצעות תרומת זרע מבנק הזרע והוסבר להם כי למרות הסודיות בודקים מראש את מקור הזרע מחשש לגילוי עריות. רצינו לדעת איך ההלכה מתייחסת לילד שבה לעולם בדרך זו. האם הוא ממזר?
על אף דיון הלכתי שהתקיים בדורות האחרונים בנושא, להלכה פסקו גדולי הפוסקים שאין ממזרות בתרומת זרע. הפוסקים הם: הג"ר משה פיינשטיין זצ"ל, הגר"ב ז'ולטי זצ"ל, ויבדלו לחיים הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף שליט"א.
האיסור להשתמש בתרומת זרע מתורם יהודי אנונימי נובע מכך שיש איסור להביא ליצירת ילד שיש לו אב בלתי ידוע.
ילד כזה יכול לפגוש את אחותו מאביו ולשאתה לאשה בלא שידעו שהם אחים מהאב.
כיום תרומות הזרע בישראל הן אך ורק במסלול אנונימי מוחלט. בעוד שבארה"ב יש שני מסלולים מקובלים לתרומת זרע: מסלול אנונימי ומסלול פתוח. אם גם בישראל יפתח מסלול פתוח – לא יהיה קיים יותר האיסור הנ"ל.
האם אדם שניתקו לו את שני צינורות הזרע יכול להתקשות ולבעול באבר חי?
שלום, ברצוני לברר הליך הגיור לבן שנולד מתרומת ביצית מחו"ל (תורמת לא יהודיה) והריון בגופה של אם יהודייה. האב גם הוא יהודי. האם מספיק לבצע
השלום והברכה! אני נשואה מזה שנה וחצי. אנו בעיצומם של ברורים לקראת IUI בכול חודש אני עושה הפסק ביום החמישי למחזור אך הפעם זרימת הדם
