medical ethics decisions in hospitals
Hi,I am currently in college, and writing a report on Shaare Zedek Hospital and am wondering about how certain halachos and medical ethics decisions are
שלום,
אישתי ילדה לפני חודש בן.
לפני יומיים סיימנו ספירה של שבעה נקיים ואישתי טבלה במקוה.
מספר שעות (ביום שלאחר הטבילה), לאחר קיום יחסים, אישתי ראתה כתם דם לאחר קינוח בשירותים(לאחר הטלת שתן), הכתם היה על נייר טואלט צבעוני.
מאז קיום היחסים לאישתי יש כאב באותו המקום והיא חוששת שמקור הדם הוא משם (מפצע או מהתפרים).
נבקש לדעת האם הדם אוסר או לא.
צריך לברר אם אשתך מניקה.
אם אשתך "מינקת" וידוע שיש לה פצע באותו מקום או תפרים אפילו לא ידוע שהפצע מוציא דם יש להקל בשופי ואין הדם אוסר.
אפילו לדעת הש"ך שמחמיר במכה שלא ידוע אם מוציאה דם, כאן יש מקום לקל משום שמניקה נחשבת למסולקת דמים (יו"ד סי' קפ"ז ס' ה' ש"ך סק"כ) עיין ציץ אליעזר חלק ו' ס' י"ט).
הגדרת האשה כמסולקת דמים מותנית כאמור בכך שהיא אכן מניקה, וכן איננה נוטלת גלולות למניעת הריון בהנקה מסוג סרזט או פמולן. אם היא משתמשת בגלולות כאלה המצב ההלכתי עלול להשתנות ואז יש צורך בשאלת רב באופן אישי.
יש סניף נוסף להיתר וביחוד כי לא מצאה דם על עד אלא בקינוח ויש פוסקים שסוברים שקינוח לא הוי כבדיקה אלא ככתם, וכתם על נייר צבעוני לא אוסר.
לסיכום: אם האשה מניקה, הדם לא אוסר ויש להקל בשופי.
הערת הרב ד"ר הלפרין:
ככלל בימינו ראוי להמנע מקיום יחסים לאחר לידה עד לבדיקה הרפואית המתקיימת כשישה שבועות לאחר הלידה. הסיבה לכך היא רפואית טהורה.
בנוסף, בדיקת הרופא יכולה לאבחן את הסיבות לדימום ולאפשר טיפול ישירות בסיבת הבעיה.
Hi,I am currently in college, and writing a report on Shaare Zedek Hospital and am wondering about how certain halachos and medical ethics decisions are
במס` מקומות ראיתי הצעה לארוחת בוקר מוקדמת כטיפול לעקרות הלכתית. אשמח לשמוע על הבסיס הפיזיולוגי לטיפול זה ועל הראיות להצלחתו. בתודה מראש
שלום רב, לפני כשבועיים לאחר שהיו לי כתמים ומעט דימום הפסקתי להשתמש בגלולות הפמולן שלקחתי כבר כשנה, ע"מ להחליף אותן ולהתחיל להשתמש בגלולות מסוג אחר