משא ומתן עם בורא עולם

שלום רב, אני בחורה מאמינה אך לא הייתי קוראת לעצמי דתייה. אני בכלל מבית חילוני ואפשר להגיד שתמיד היינו מאמינים אבל אני רק לאחרונה התחלתי גם לשמור שבת. ע"פ האמונה שלי חשוב לי למלא את עשרת הדיברות לפחות, ומבחינת הזהות והעקרונות שלי זה בסדר כי אני מאמינה שאדם באמונתו יחיה, ואני לא מסכימה עם הדעה שחצי דבר זה לא זה. עכשיו בעעניין זה דווקא אין לי איזשהו ספק או שאלה- רק רציתי להציג את הרקע שלי כדי שיובן מאיפה יכולות לבוא תהיות שכאלה.. השאלה שלי עכשיו היא כזאת: כרגע אני נמצאת במצוקה בריאותית מאוד דוחקת(שאני מעדיפה שתשאר דיסקרטית, עמכם הסליחה), בלשון המעטה והיו לי חששות חזקים מאוד בעקבותיה, בלשון המעטה. ברגע של חשש גדול ביותר" עשיתי" בלב שלי דבר שרודף אותי מאז (אתמול, בעצם. אך זה נראה כבר מזמן)- "עסקה" עם ה', שאם הוא יעזור לי בבעיה הזו אני אחזור בתשובה לגמרי. זה היה אחרי שבדיוק לקחתי גלולה שקשורה לטיפול בבעיה ולכן מעט אחרי כן הוקל לי. התעסקתי בסידורים שונים ופחות חשבתי על כך ישירות לאחר, אבל כשנזכרתי בזה הבנתי מה בעצם עשיתי… לא אוכל לעשות את המצוות ואת כל מה שכרוך בעניין *מהלב שלי*, ואין לי כמעט מושג שבמושגים גם איך מה וכיצד, אבל זה דבר שאם רוצים יכולים לברר מן הסתם, זו לא באמת בעיה. אבל יש כאן דבר עקרוני גדול שאני חושבת שפעם נאמר לי- אי אפשר לעשות "משא ומתן" עם ה'! האיןזה דבר חד צדדי, ואף יומרני?! הרי בשביל לעשות עסקה אתה שם את עצמך באותו עמדה של הנושא ונותן, והאדם נחות מה'. זה אולי נראה דבר מובן מאליו ותמוה, אבל באמת זה מטריד אותי כי אני בכלל לא בטוחה בדברים אלה, אלא הם זכורים לי בערך וגם אני לא זוכרת את המקור שלהם, וגם העובדה ! שהוקל לי לא הרבה אחרי שהבעתי מחשבה זו ואני לא יכולה לדעת אם זה בהשפעת הגלולה (שבד"כ עוזרת איכשהו) או לא, משאירה אותי בספק.. בחוסר ידע ואונים. אז אולי השאלה שלי בעצם פשוטה- האם אפשר לעשות עסקאות כאלה עם ה' ע"פ ההלכה, ע"פ היהדות?! או שזה אף נחשב כחילול ואיסור? או לאו דווקא. אולי זה אפשרי ויכול להיות שחייבתי את עצמי? האם הרעיון לעבוד את השם, להתפלל ולעשות מצוות לא מאמונה שלמה בצורכיהם, אלא מתוך רגש מחייב של הבטחה זהו דבר טהור , דבר נכון, מותר? או זהו נחשב אף גרוע יותר מלא לעשות זאת? מה שבטוח זה שע"פ העקרונות שלי זה לא נכון, אבל בחרדה כזאת העקרונות שלי נשכחו ממני כפי הנראה, זמנית. אין ספק שהמצב הבריאותי שלי שם אותי במלכודת הרגשית הזאת וכשאתה נתון בפחד אתה עושה דברים שלא היית עושה ושלא מתיישבים עם אמונותיך ושיקול דעתך הרגיל. המצב הבריאותי שלי עכשיו מאיים עליי אף יותר מאחר וההבטחה שלי רודפת אותי ואני חושבת שלא אוכל באמת למלא אותה כי היא לא מלבי ולא מכוונה אמיתית, אלא באה ממשהו שלילי- מפחד, והמחשבה שאולי באמת היה סיכוי שעשיתי איזשהי 'עסקה' (כמה שזה לא נשמע טוב) ואז גם אם וכשיעבור ! המצב הזה שלי, המאיים עליי כ"כ ולא אוכל כנראה לעשות מה ש"הבטחתי" (אם כי לא ניסחתי את זה כהבטחה, אלא כעסקה) אני אוענש בכך שזה יימשך. מצב זה מאוד מאוד מאוד מטריד אותי בימים אלה ורק מוסיף על הקשיים שאני מרגישה גם ככה, לכן אני מאוד מאוד מאוד מקווה שאזכה לאיזשהו מענה בהקדם האפשרי בנוגע לשאלה זו. שוב אני אומרת שאני מודעת למוזרות השאלה ואולי לחוצפה שבה (וגם לסרבול. היא דיי תמציתית אך הלכתי סחור סחור בשביל להראות את כל הלבטים שלי בעניין), אך אנא הבינ/ו שאין לי ברירה ואני חייבת תשובה לשאלה הלכאורה פשוטה זו, אך שספקותיי בהקשרה רודפות אותי. תודה רבה מראש! בכבוד רב,