אישות ומניעת הריון – הימנעות מימי הביוץ
בני זוג שרוצים למנוע הריון מצד אחד, אך להמשיך באישות מצד שני, האם לא ניתן לטעון שהפיתרון הטוב ביותר עבורם הוא לקיים את האישות בימים
שלום,
לאחרונה אני מתעניינת בנושא שמירת הנידה עפ"י ההלכה, ועלתה במוחי שאלה, אשר אשמח לקבל עליה תשובה רפואית הלכתית.
אם הבנתי נכון, הסיבה (הרוחנית, לא הפיזית) לכך שאישה נחשבת לטמאה בזמן הווסת, הינה בעקבות הדימום שהיא חווה, המדומה למעין מוות של הביצית שלא הופרתה (ויחד עימה, ריריות הרחם, הדם וכיו"ב).
אני מבינה את המחשבה הזו ורואה בה הגיון ואף יופי רב – זהו מותו של פוטצניאל חיים שלא מומש, ומוות = טומאה. אך כאן עולה שאלתי:
אישה הנוטלת גלולות למניעת הריון: כיצד הדימום שלה אמור להיחשב לדם נידה?
הלא עצם נטילת הגלולות מונעת את שחרור הביצית מלכתחילה, ועל כן אותה אישה כלל לא חווה את המחזוריות הטבעית של חיים ומוות במחזורה החודשי…אז היכן הטומאה?
אני מקווה שהתנסחתי בצורה בהירה…
מאוד אודה ואשמח על תשובה לשאלה!
תודה רבה,
ת
לאיסור נידה, קיימים נימוקים רציניים נוספים, חלקם מובאים במקורות וחלקם חדשים יותר.
למשל, ההקפדה הייחודית בדיני נידה כבר הצילה את חייהן של נשים לא מועטות בכך שעקב הרגישות ההלכתית לכל דמם פעוט ניתן היה לזהות ולטפל מוקדם במחלות קשות של הרחם ולשמור על בריאותה וחייה של האשה.
והעיקר, כדאי לדעת כי אנו מקיימים את מצוות התורה לאו דווקא בגלל הטעם הטמון בהן, אלא קודם כל בגלל מקורן בציווי האלוהי. טעמי המצוות מקילים עלינו את הציות להן, אך הם מעולם לא היו תחליף לאמונה התמימה המחייבת אותנו לציית למי שאמר והיה העולם, שגם אמר והיה אדם.
בני זוג שרוצים למנוע הריון מצד אחד, אך להמשיך באישות מצד שני, האם לא ניתן לטעון שהפיתרון הטוב ביותר עבורם הוא לקיים את האישות בימים
שלום. רציתי לשאול האם ניתן לזהות טרנסלוקציה מאוזנת בהפריה חוץ גופית. ובמידה שכן – האם מותר הלכתית לעשות הפלה? ידוע לי שניתן לזהות טרנסלוקציה לא
האם "פוריק הריון" כשר לפסח? לא ראינו את זה ברשימת התרופות של הכללית השנה.
שלום וברכה! רציתי לשאול מדוע הערלה אינה גדלה מחדש לאחר הברית? הרי זו חתיכה של עור ואם נחתך עור מגוף האדם הוא תמיד יגדל מחדש.