פרקטיקה רפואית מקובלת בהלכה העברית מול המשפט הישראל
שלום רב, 1. אני בוגר הפקטולה למשפטים במכללת נתניה, ועורך עבודת סמינריון בנושא "פרקטיקה רפואית מקובלת בהלכה העברית מול המשפט הישראל". 2. בד בבד, גיליתי
בס"ד
שלום,
בשיעור האחרון בקורס דנו בשימוש באמצעי מניעה, לא ברור לי האם השימוש בגלולה להפסקת הריון (גלולה צרפתית חמור יותר משימוש בהתקן תוך רחמי?
מה השימוש העדיף הלכתית עבור אמצעים אלו?
בנוסף,בבחינה במועד א נשאלה שאלה על חולה טרמינלי- האם מותר לקצר את חייו אם כתב קודם שזה רצונו והאם סבל המשפחה לא מהווה סיבה לקיצור חייו של החולה.
במחברתי גם מצוין כי המתת חסד מותרת רק באופן פסיבי ולא אקטיבי.אם כך מה הפסיקה ומה מהאפשרויות הנ"ל נכון לגבי חולה טרמינלי
אשמח אם תענה על שאלותי
תודה
סלעית
י
א. למדנו בקורס כי הפסקה אקטיבית של הריון אסורה בכל מקרה, גם אם החולה מבקש.
ב. לא למדנו בקורס, אבל זה אלף-בית של חשיבה אתית, שלא יעלה על הדעת להביא לקיצור חיי אדם אחד גם באופן פאסיבי, כשהסיבה לכך היא סבל של מישהו אחר.
התקן תוך רחמי נחשב, מבחינה הלכתית, כאחת משתי השיטות העדיפות למניעת הריון. מנגנון הפעולה העיקרי של התקן עם נחושת (כמעט כל ההתקנים הלא הורמונליים) הוא מניעת הפריה בכ99% מהמקרים, ולא במניעת ההשרשה- מצב המתקרב קצת להפלה מוקדמת, כמו שחשבו בעבר.
לעומת זאת גלולת ההפלה, RV-486 בשמה הגנרי, גורמת להפלה ממש אחרי ההשרשה של העובר. לכן אמצעי זה מהוה אמצעי להפלה, אם כי בצורה בה רמת האיסור ההלכתי נמוכה הרבה יותר מאשר בהפלה כירורגית.
שלום רב, 1. אני בוגר הפקטולה למשפטים במכללת נתניה, ועורך עבודת סמינריון בנושא "פרקטיקה רפואית מקובלת בהלכה העברית מול המשפט הישראל". 2. בד בבד, גיליתי
שלום. לפני חמישה חודשים ילדתי בניתוח. חודש וחצי היה לי דימום מהלידה ולאחר שבוע נקי קיבלתי מחזור. יומיים לאחר סיום המחזור הוכנס לי התקן מירנה.
אני אם לתינוקת בת חודש אשר יונקת הנקה מלאה. מה עלי לעשות ביום כיפור? תודה מראש
שלום , האם ישנה התיחחסות ישירה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל ושל הרב ש.ז. אויירבך לראיות דנ"א?