נטילת חפצים בידי היוצא להציל בשבת – ודיני עירובין

עיקר איסור עירובין הוא להוציא מבית לחצר שאינה מעורבת.
במקרה שכבר הוצא מהבית לחצר שלא עירבו בו (בין בדרך היתר, כגון לבש בגד לחצר ופשטו שם, בין בדרך איסור), נחלקו ראשונים האם מותר להמשיך לטלטל בחצר (עי' מ"ב סי' שע"ב ס"א ס"ק ט"ז ובה"ל ד"ה שמא).
אולם, אם הוציא למקום פרטי אחר, כגון בית, עיין בבה"ל (שם) בשם הבית מאיר (סי' שמו) שאף לדעת האוסרים הנ"ל מותר לטלטל שם בכל הבית, כגון כאשר הביא נכרי משקה מבית לבית אחר, וז"ל: "מה ענין בית של יחיד לחצר שלא עירב, דאפילו לדעת המחמירין, היינו דוקא בחצר שלא עירב שרשות רבים שם ושייך לתא דר"ה ונתנו חכמים עליו דין ר"ה, אבל בבית מה ענין לחלק ברה"י גמור בין תוך ד"א לחוץ לד"א ובודאי היתר גמור הוא".
ונראה שה"ה כשהביא לחצר אחר שעירבו בו, שמותר לטלטל שם בכל החצר, שדינה כרה"י גמור. וכ"כ החיי אדם (כלל עח ס"א) בענין נכרי שהביא כליו של ישראל למקום שיש בו עירוב: "נכרי שהביא כליו של ישראל שהיו מונחין חוץ לתחום … אם הביאן הנכרי למקום שמוקף היקף, כגון לעיר המוקפת מחיצות או לחצר או למבוי שמתוקן בעירוב כדין או לבית, כל ההיקף נחשב להם כארבע אמות ומותר לטלטלן בכל ההיקף".
לפי"ז, אחרי שהאחות הביאה את חפציה בהיתר למקום שיש שם עירוב, מותר לה לטלטל אותם שם בכל העיר ואין חשש משום מצוות עירוב חצרות.
אגב, שאלה זה בעצם מצויה בכל מי שהולך מביתו למקום אחר שלא עירב איתם, הדבר פשוט שאחר שפשט בגדיו שם, מותר לו לטלטלם בכל הבית או העיר המעורבת. וה"ה כאן.
בברכה,
מאיר אורליאן