תרומת זרע מנוכרי – השלכות הלכתיות ואתיות
שלום רב! אני סטודנט לרפואה בשנה ד. יש לנו קורס באתיקה, ואחת הדילמות שנצבו הם תרומת זרע מנוכרי לזוג נשוי שאינו יכול להביא ילדים בדרך
לכבוד הרב ד"ר הלפרין ורבני ורופאי מכון שלזינגר, שלום רב
שאלתי נוגעת לנקיונות לקראת חג הפסח השנה, במצב של ההסגר עליו הכריזו הן ראשי ממשלות והן פוסקים מובהקים.
בכל שנה בביתי ובבית רבים משכניי ומכריי נוהגים להחמיר על נקיונות נמרצים על מנת שלא להיכנס לספק 'בל יראה' אף בכמויות מזעריות של חמץ (גם אם זו רק חומרא). אבל במצב הנוכחי קשה לנו מאד לקיים הידורים אלה ואפילו הנקיון עצמו קשה מאוד.
מה מוטל עלינו בתקופה זו מבחינת שמירת שלום הבית וההידורים לקראת החג? במיוחד כששומעים דברים שונים ולפעמים סותרים מכלי התקשורת ביחס להנחיות הרבנים
בברכה
ב
שלום רב
ראה מכתבו של הרב משה גולדשטיין, ראש ישיבת איילת השחר, לבני הישיבה לקראת חג הפסח תש"פ, ובמיוחד הדגש על "וחי בהם":


שלום רב! אני סטודנט לרפואה בשנה ד. יש לנו קורס באתיקה, ואחת הדילמות שנצבו הם תרומת זרע מנוכרי לזוג נשוי שאינו יכול להביא ילדים בדרך
שלום הרב במאמרך שהתפרסם ב'אסיא': 'דיאפרגמה – דעת הגרש"ז אויערבאך לפני חזרה ולאחריה', המחשת באמצעות איור את אופן השימוש במוך עליו נחלקו ר"מ וחכמים. לפי
במושב זקנים, אשר אין בעל קורא, אלא זה היושב על כסא, האם מותר לו לקרוא בתורה או במגילת אסתר, כאשר הס"ת או המגילה מונח על