נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

נישואי קרובים בתורה

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

23 באוקטובר 2018

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

שלום רב!

השאלה שאכתוב כאן אינה הלכתית אלא עיונית- אמונית.

ידוע כיום שנישואי קרובים צופנים בחובם סכנות לצאצאי נישואים אלה, בין השאר נישואי בני דודים. ברצוני לשאול- מדוע לא נכלל איסור נישואי קרובים מסוג זה (מלבד רשימת איסורי העריות שנאסרו מסיבות אחרות כנראה) בתורה- שהרי בוראנו יתברך מעוניין בבריאות עמו.

או אולי החשש בנישואים אלו מופיע בתורה שבע"פ?

בכבוד רב ותודה רבה.

נעה כהן.

תשובה:

א. נישואי קרובים יכולים להגדיל את הסיכוי למומים מולדים. (סיכון מסויים קיים תמיד לכן מדובר רק בהגדלה של הסיכון).

ב. את החישוב המדוייק של הגדלת הסיכון יש לבצע עם יועץ גנטי מוסמך בהתאם לסוג הקרבה המדוייק.

מבחינה הלכתית:

אין איסור בנישואי בני דודים.

אין איסור לגבר לשאת את בת אחותו אבל יש איסור תורה לגבר לשאת את דודתו.

חשוב לדעת כי בנישואי קרובים מסויימים יש גם יתרונות משמעותיים לקיום חיי נישואין מאושרים והשיקולים בעד ונגד נעשים לגמרי לא מוחלטים.

תשובות לחלק משאלותיך הנוספות מובאות באנציקלופדיה ההלכתית-רפואית בערך נישואי קרובים:

נישואי קרובים

מצות חכמים לשאת את בת אחותו [1]. יש אומרים, שהוא-הדין גם בבת אחיו [2]; ויש שמשמע מהם, שדווקא בבת אחותו יש מצווה ולא בבת אחיו [3]. אך כבר כתב ר' יהודה החסיד, שלא לשאת את בת אחיו או בת אחותו [4], ומרבני דורנו העלו שבזמן הזה אין לשאת קרובי משפחה, כולל בת אחותו, בגלל החשש לסכנת מחלות תורשתיות בילדים, ושסיכון הצאצאים הוא בגדר של חמירא סכנתא, ויש להימנע מזה [5]; יש מי שכתב, שאם כוונתו לשם שמים – מותר, ורק אם כוונתו לשם יופי או ממון, ראוי לחשוש בזה, כי חמירא סכנתא מאיסורא [6]; ולעומתם יש מי שכתב, שדווקא בדורות האחרונים רואים שאין סכנה בנישואי קרובי משפחה אם המדובר באנשים בריאים [7].

בשנים האחרונות יש ירידה משמעותית בשיעור נישואי קרובים בעולם (פחות מ- 5%), אך יש מקומות גיאוגרפיים מוגדרים שבהם עדיין שיעור נישואי קרובים הוא גבוה מאד, למשל בין הערבים במדינת ישראל שיעור נישואי הקרובים בשנות ה- 90 של המאה ה- 20 היה 44.3%, ושיעור זהה נמצא בין הערבים הפלשתיניים באותה תקופה. יש כפרים ועיירות נידחים בסין, שבהם מגיע שיעור נישואי הקרובים לכדי 90%.

מבחינה מדעית-אפידמיולוגית שוררת מחלוקת בין החוקרים על שיעור המחלות הרצסיביות בנישואי קרובים בהשוואה לנישואין בין אנשים שאינם קרובי משפחה. יש שהוכיחו שכיחות-יתר משמעותית במחלות רצסיביות בין נישואי קרובים בהשוואה לנישואין של אנשים ללא קרבה משפחתית; לעומתם יש שחישבו שהסיכון ללידת וולד עם נכות משמעותית בנישואי בני-דודים ראשונים הוא נמוך מאד. ממחקרים שונים עולה כי משתנים שונים משפיעים בצורה שונה על שיעור התחלואה של צאצאים להורים שהם קרובי משפחה: דרגת הקירבה המשפחתית בין בני הזוג – ככל שהקירבה גדולה יותר כן גדל הסיכון לוולדות. למשל, נבדקו קירבות מסוג דוד-בן אח, בני דודים-ראשונים, בני-דודים מרוחקים פעם אחת, ובני דודים שניים; נוכחות מחלות רצסיביות באותן משפחות – על סמך מחקרים חדישים בתורשה ניתן לומר כי הסיכון למחלה גנטית בנישואי בני-דודים ראשונים הוא נמוך מאד, אם אין סיפור של מחלות תורשתיות באותה משפחה; מחלות גנטיות שונות מושפעות באופן שונה על ידי נישואי קרובים.

מקורות והערות

[1] יבמות סב ב; רמב"ם, איסורי ביאה ב יד; רמ"א אבהע"ז ב ו; [2] רמב"ם שם; רמ"א שם; רשב"ם בתוס' יבמות סב ב ד"ה והנושא; [3] רש"י יבמות סב ב ד"ה והנושא; ר"ת בתוס' שם. וראה באוצה"פ סי' ב אות מב; [4] צוואת ר' יהודה החסיד, אזהרה כב, וכן משמע מס' חסידים סי' תעז. וראה בזה – שו"ת נובי"ת חאהע"ז סי' עט; שו"ת דברי חיים, ח"א חאהע"ז סי' ח; שו"ת אבן הראשה (הר"א קלאצקין) סי' לא; שד"ח, מערכת חתן וכלה, אות ה; מקור חסד לר"ר מרגליות על צוואת ר' יהודה החסיד שם, אות לב; שו"ת יביע אומר ח"ב חאהע"ז סי' ז אות' ח-יא; אוצה"פ סי' ב אות מא; [5] שו"ת באר משה ח"ו סי' קנט-קס; הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' ב אות א; שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' מד; הרב א. יונג, נועם, יב, תשכ"ט, עמ' שיד-שטז; הרב ד.נ. סלונים, נועם, שם, עמ' שיז-שכא; [6] שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תשלז; [7] שערי הלכה ומנהג ח"ד סי' כד.

[print_link]

שאלות נוספות

סטאז'ר בחו"ל

שלום הרב, אני רופא באנגליה בשנה האחרונה של הסטאז'. כחלק מעבודתי אני עובד שבתות במיון. לאחר הטיפול בחולה במיון אני נאלץ לכוב דוח לפני העברת

קרא עוד »

הפסקה בנטילת גלולות

אני נוטלת גלולות מליאן מזה שנתיים וברצוני להכנס להריון. האם יש צריך לעשות הפסקה בין הגלולות להריון. אם אכנס מיד להריון לאחר הפסקת הגלולות האם

קרא עוד »