נמק ברגלו של חולה מבוגר

השאלה הינה שאלה אקטואלית מאד לקרוב משפחה שלי

אדם מבוגר בן 83 בערך שזה כ20 שנה שסובל ממחלת הפרקינסון שהלכה והחריפה עם השנים.

לאחרונה, ככל הנראה עקב ניוון כלי הדם ברגלו והיווצרות נמק עמוק בכף הרגל שלדברי הרופאים מגיע עד העצם ממליצים הרופאים  לכרות את הרגל.בעניין הזה שוררת למעשה תמימות דעים בין הרופאים בפרט לאור העובדה שביממה  האחרונה חלה עליה במספר הלויקוציטים וכן חומו של החולה התחיל  לעלותועבר את ה38 מעלות.

יש מבני המשפחה שטוענים שגם אם נניח שכריתה של הרגל תסייע להאריך את החיים ,אבל איכות החיים תהיה אז איומה בעוד שעד היום לדברי הרופאים המומחים החולה לא סבל.

השאלה היא, אפילו בהנחות האלה, האם מבחינה הלכתית מותר להניח לחולה לסיים את חייו בלי להתערב התערבות כירורגית שאולי תאריך סטטיסטית את חייו אבל החיים יהיו חיי סבל.

לכך יש להוסיף שבמצבו   הירוד של החולה כלל לא ברור שכריתת הרגל תאריך את חייו אולי להיפך.

אשר על כן שאלתי היא , במידה ובני המשפחה יעדיפו לא לבצע כריתה, האם הדבר מותר על פי ההלכה?

באופן אישי אני מבקש תשובה פרקטית.בקטע הלמדני גם אני עוסק בשאלות אלה לא מעט אך אינני פוסק הלכות, ואשמח לקבל תשובה מעשית עבור בני המשפחה בעניין הזה.

בכבוד רב