קדימויות של חולים במצבי משאבים מוגבלים
שלום וברכה. בתפקידי כרופא אני נתקל רבות בשאלת העדפת חולה אחד על פני חברו כאשר יש צורך במקום ביחידה לטיפול נמרץ והמקום מוגבל. כמו כן
לאחרונה נשאלתי ע"י חברה בדבר גופת יהודי שנשרפה בחו"ל ונשלחה לארץ, כיצד יש לנהוג באפר? בנוסף מבקשת משפחתו של הנפטר להמתין כחודש וחצי עד שיגיעו לארץ להשתתף בקבורה, כיצד יש לנהוג באפר עד אז?
האם ראוי להמתין עד שיגיעו או שבכלל אין חובת קבורה?
כרגע האפר נמצא בכד ואוכסן במחסן בגינה כי איש לא הסכים להכניס את הכד לבית שלו, האם גם צעד זה תקין או שיש פתרון ראוי ונכון יותר?
לתשובתכם אודה.
האפר חייב בקבורה, ואפשר להמתין עד שבני המשפחה יגיעו לארץ ולבינתיים האפר יכול להישאר היכן שהוא מאוכסן. ואין לנהוג מנהגי אבילות ביום הקבורה.
מקורות:
המשנה בתמורה אומרת שכל הנקברין אפרן אסור ולכן יש חיוב לקבור את האפר אבל כמובן כל דין הקבורה הוא מצד איסוה"נ ולא מצד מצות קבורת המת לפי שיש כאן רק אפר וברגע שהגופה נשרפה פקע ממנה שם 'מת'. ולכן גם אין לדון מצד הלנת המת שצריך לקבור אותו כמה שיותר מהר כי אין כאן כבוד המת וכן אין לנהוג מנהגי אבילות ביום הקבורה.
שלום וברכה. בתפקידי כרופא אני נתקל רבות בשאלת העדפת חולה אחד על פני חברו כאשר יש צורך במקום ביחידה לטיפול נמרץ והמקום מוגבל. כמו כן
שלום רבבהמשך לשיחתנו בנושא, אשמח לחוות דעת הלכתית הנוגעת למעמד של שימור הגוף לאחר המוות (קריוגניקה, קריוניקה), בהנחה שהמטרה היא לא קבורה אלא להיפך –
shalom, i'm a jewish french student, in medicine. in one year i have to choice my speciality, and I want to open a laboratory of
חברתי ואני יוצאים מזה 8 חודשים בערך ביחד, וחושבים על חתונה אי"ה, אולם שמענו שישנו פסק הלכה שאומר שאם זוג יוצא יותר מפרק זמן מסויים