שלום,
קראתי בהלכה שצריך אחרי שהולכים לשירותים לנקות את פי הטבעת במים, בשביל להתפלל או לברך או ללמוד תורה בנקיות
אני מנקה את עצמי עם מים וסבון בצורה טובה ועדיין רואה ליכלוך על הנייר טואלט, השאלה היא עד איזה רמה של נקיון ההלכה התכוונה שאנקה שם, הרי תמיד יהיה שאריות צואה בתחתית המעי, כמו כן האם זה מצביע על בעיה רפואית?
אני לא יודע אם זה רלוונטי לשאלה, אבל אני סובל מפיסורה
בתודה מראש
א. במצב של פיסורה בפי הטבעת, יש חשיבות רפואית לשטיפה מרובה של המקום במים חמימים.
ב. הליכלוך על נייר הטואלט מקורו בדרך כלל בשאריות שנמצאות עמוק בפי הטבעת, מקום שאיננו חשוף לשטיפה במים, וגם אינו גורם איסור כשלעצמו.
משום כך אם כאשר פי הטבעת סגור (ואין פותחים אותו בכוח) הנייר נקי – די בכך.
[ראה בגמרא מסכת יומא (ל.) וברמב"ם (הלכות ק"ש פרק ג' הי"א) שרק מקום הנראה כשהוא יושב צריך לנקות, ולא מעבר לכך בתוך פי הטבעת]
ג. כעצה מעשית, מגבונים יכולים להועיל במקום נייר טואלט.
שלום וברכה! אני תלמידה, וקיבלתי עבודה. העבודה בתחילה עוסקת על הקשר שבין חולי נפש לתורשה וגנטיקה, וההמשך זה על אישפוז כפייתי, ומהן גישות ההלכה והמשפט
האם אשה שהמוגלובין שלה 6 והיא מקבלת זריקות האם מותר לה לצום כאשר היא מרגישה שמסוגלת?
מרדכי ידידי שלום, לא רציתי להטרידך במה שאני מתכונן לשאול אותך, אך הרב של אוניברסיטת בן גוריון, הרב גיל הכהן בליזובסקי, יעץ לי לפנות אליך,
